Page 322 - 10422
P. 322
ריק ריירדן
מהחרטום ,עוטפים את הנאוטילוס ומתרסקים על הזרועות של
התמנון כמו מפולת.
רעד עובר ברומיאו .הראש הבולבוסי שלו פועם .הוא כנראה
ממש לא אוהב קור.
"שוב!" אני אומרת.
עוד הפגזה ,ורומיאו מרפה מהצוללת .הוא מתנתק בכוח
ופולט עננת דיו כזאת גדולה שהיא אופפת הכול .אני לא רואה
את ג'ם ,או את הנאוטילוס ,או את התמנון .הקול היחיד בקסדה
שלי הוא קול נשימתי הכבדה.
"קופר?" אני קוראת" .מישהו?"
רק רעש לבן.
"אנחנו כאן ",קופר אומר בסופו של דבר" .אנחנו בסדר .זה
היה דרמטי".
"התמנון הסתלק?" ג'ם שואל.
"אה "...קופר מהסס ,אולי בודק בתצוגת חיישן המיקום
שלו" .האמת ,אנשים"?...
לפני שהוא מספיק לסיים את המשפט ,ענן הדיו מתפזר ואני
זוכה בתשובה .רומיאו לא הסתלק .למעשה ,הוא צף היישר
מולי ,והעין הענקית שלו משקפת את כולי כמו מראת גוף.
אולי אני רק מדמיינת את זה ,אבל הוא נראה פגוע ,נעלב,
כאילו חושב ,למה עשית לי את זה?
"אנה ,את שומעת?" הקול של ג'ם נשמע גבוה בהרבה
מהרגיל" .מה את אומרת שלא נעשה תנועות פתאומיות?"
אני מנסה להישאר רגועה .מדהים כמה שזה קשה בזמן
שתמנון במשקל טונה צמוד לפרצוף שלך .אבל אם רומיאו היה
רוצה להרוג אותי ,כבר הייתי מתה .הוא פשוט ממשיך להסתכל
עליי כאילו מחכה למשהו .אני חושבת על האופן שהוא הופיע
ברגע שהנאוטילוס התחילה עם מופע האורות שלה .אני חושבת
322
