Page 325 - 10422
P. 325
בת המעמקים
רומיאו לא חושף בשום צורה איך הוא מרגיש .הוא יכול
למחוץ אותי בקלות ,או לקצוץ אותי לשניים במקור הענקי שלו,
אבל אני מנסה לא לחשוב על זה .הוא עדיין ממוקד בי לגמרי.
אני רוצה שזה יימשך.
א־נ־ה ,אני מסמנת בפעם העשירית .אני אנה.
אני מראה לו את סימן השם שיצרתי עבור "רומיאו" :האות
ר׳ — כף היד מורמת והאצבעות משולבות בתנועת "להחזיק
אצבעות" — סימן שבקלות אפשר ליצור באמצעות שתי זרועות
ציד ,אם הוא ירצה להשתמש בו אי־פעם בנסיבות חברתיות עם
חבריו התמנונים המפלצתיים האחרים.
ג'ם בודק בתצוגות העתיקות של בקרת מפרק היד של
החליפה שלו" .נשארו לנו עשרים דקות אוויר ,אם אני קורא
נכון את המד הזה".
אלה לא חדשות מזהירות .כשצוללים בעומק כזה ,עם ציוד
לא מוכר ,בקלות אפשר לגלות שעשרים דקות אוויר הפכו
לעשר ,חמש או כלום ,ללא התראה מוקדמת .כבר היינו צריכים
לצאת בכיוון מנעל האוויר ,אבל יש לי עוד הרבה עבודה לעשות
אם אני רוצה לבחון את התיאוריה שלי ,שלא לדבר על התמנון
הענקי שנועץ בי מבט.
סוף־סוף נפתח המנעל החיצוני של הצוללת כמו צמצם
מצלמה .אסטר יוצאת אל המים עם הקיטר ,כאילו עומדת לנגן
את סולו הרוק המוזר ביותר בהיסטוריה של המוזיקה .היא
כנראה הפעילה לחץ לא שווה בשתי הרגליים ,כי היא נכנסת
לסחרור.
"אני שונאת את זה ",היא מכריזה.
"תרפי את כפות הרגליים ",ג'ם מייעץ לה" .אוקיי ...עכשיו,
פרץ אחד זריז בשני המגפיים בו־זמנית".
היא עוקבת אחרי ההנחיות שלו ,ובהדרגה ,בתנועות
325
