Page 320 - 10422
P. 320

‫ריק ריירדן‬

‫הראש הבולבוסי גורם לו להיראות כמו נבל־על עם מוח‬
‫גדול בהגזמה‪ .‬העיניים הכהות ערניות וסקרניות‪ .‬כשהוא‬
‫נושם‪ ,‬הסיפונים משני עברי פניו מתנפחים לגודל מנועי מטוס‬
‫ג'מבו‪ .‬כל זרוע מכוסה בכריות הצמדה מוקפות טבעת לבנה‪.‬‬
‫לעור שלו יש מרקם מושלם להיטמעות בין סלעים ואלמוגים‪,‬‬
‫אפילו שאני לא מסוגלת לדמיין שונית אלמוגים גדולה מספיק‬
‫להסתיר את התפלץ הזה‪ .‬במים החשוכים הצבע של התמנון‬
‫נראה חום בוצי‪ ,‬אבל כשהזרקורים של הצוללת מאירים אותו‪,‬‬
‫הגוון שלו הופך אדום עז‪ .‬נראה שהוא מתכסה כולו כתמים‪,‬‬
‫כאילו מנסה להסוות את עצמו לפי הבוהק מרובה הצבעים של‬

                                                  ‫הנאוטילוס‪.‬‬
       ‫סוף־סוף המוח שלי מפשיר‪" .‬נאוטילוס‪ ,‬דוח מצב!"‬
‫"תמנון!" הקול של קופר מצרצר מבעד לרעש הלבן‪" .‬על‬

                                                    ‫הצוללת!"‬
‫אם נשרוד את החוויה הזאת‪ ,‬אני צריכה לזכור להעניק לו‬

                                        ‫דרגת קפטן כאילו דה‪.‬‬
‫נליניה מתפרצת לשיחה‪" .‬הוא מוחץ אותנו‪ .‬שלמות גוף‬

                              ‫הצוללת‪ ...‬אני לא יודעת אם —"‬
         ‫"חשמל!" ג'ם צועק‪" .‬הסיפור על הדיונון הענקי!"‬
‫אני יודעת למה הוא מתכוון‪ .‬ב"עשרים אלף מיל מתחת‬
‫למים" הנאוטילוס חישמלה דיונון עצבני כדי להוריד אותו‬
‫מהגב שלה‪ .‬משהו בסיפור תמיד נשמע לי לא הגיוני‪ ,‬אבל‬
‫לפני שאני מספיקה לומר משהו‪ ,‬קופר פוקד‪" :‬לחשמל את גוף‬

                                                    ‫הצוללת!"‬
‫האורות החגיגיים של הצוללת כבים‪ .‬אחרי רגע נחשי ברקים‬
‫ירקרקים מבזיקים במעמקים‪ .‬הם מרצדים על פני עורו של‬
‫התמנון‪ ,‬מאירים את קרומי גופו ומוחזרים מהעיניים‪ .‬אני מצפה‬
‫שהאחיזה של היצור תתרופף‪ .‬זה בטוח כאב‪ .‬אבל הזרועות שלו‬

                                                                             ‫‪320‬‬
   315   316   317   318   319   320   321   322   323   324   325