Page 339 - 10422
P. 339
בת המעמקים
הימור התמנון־בשרוול שלנו עדיין לא השתלם .מרומיאו
אין סימן .אני מאוכזבת ,אבל לא מופתעת .ידעתי שאני משחקת
כאן בדברים שאני לא מבינה.
בתצוגת חיישן המיקום של חלימה הצוללת האישית של
האויב מתרחקת מאיתנו .הארונקס מפנה את החרטום שלה
בכיווננו ,כך שנישאר על הכוונת .נראה שהיא נעה לאט — אבל
אולי אני רק משכנעת את עצמי בזה.
"קפטנית ,טורפדו במים!" ג'ם צועק.
"תירו מהמשגר השני! התכוננו למטען עומק!"
הרצפה רועדת כשהטורפדו התקין האחרון שלנו יוצא
מהפתח .הפעם אני ממש יכולה לראות מחלונות הגשר את
השובל הלבן שמפלח את המים הכחולים .אני מחכה בנשימה
עצורה .בתצוגת חיישן המיקום של ג'ם שתי הנקודות הסגולות —
הטורפדו שלנו ושלהם — מסתערות זו לעבר זו .אני לא זקוקה
לתצוגה כדי לדעת כשהטילים מתנגשים .הפיצול מגלגל את
הנאוטילוס ימינה ,וגוף הצוללת נאנק כאילו יש לה כאב בטן.
רק בזכות חגורת הבטיחות החדשה שלי אני לא מושלכת אל
העוגב.
ג'ם מעיף מבט לאחור בעיניים פעורות" .זה היה מטען
ֶסיסמי .אם הם היו פוגעים בנו"...
אין צורך להסביר .מישהו בגשר הארונקס התחיל להתעצבן —
או להילחץ .עם רשותו של ֶדב או בלעדיה ,הם יורים עכשיו כדי
להרוג.
היד שלי נסגרת לאגרוף .הפעם העיקרון הצבאי שעולה
על דעתי אינו של אייזנהאואר ,אלא של הגנרל הסיני סון דזה:
להיראות חלשים כשחזקים ,וחזקים כשחלשים.
"היגוי ,סובבי אותנו ",אני אומרת" .וקחי אותנו ישירות אל
הארונקס".
339
