Page 341 - 10422
P. 341

‫בת המעמקים‬

‫שלהם לחזור לארונקס‪ .‬עד שכור ההיתוך הקר שלנו יחזור‬
                          ‫לתפקד‪ ,‬אני אשמח על כל זמן נוסף‪.‬‬

‫כש ֶדב מדבר‪ ,‬הוא נשמע כאילו הוא עומד לאבד את זה‪.‬‬
‫"ניסיון יפה‪ ,‬אחותי‪ .‬אבל נכון לעכשיו אני היחיד כאן שמנסה‬
‫לשמור עליכם בחיים‪ .‬הירייה הבאה לא תהיה כדי לנטרל‪ .‬היא‬
‫תשלח את כולכם לקרקעית‪ .‬צוות הנאוטילוס‪ ,‬אתם יודעים מי‬

   ‫אני‪ .‬אני בן דקר הבכור‪ .‬הספינה הזאת שייכת לי‪ .‬תיכנעו‪".‬‬
                                  ‫צוות הגשר מסתכל עליי‪.‬‬

  ‫"‪ ",Gearr an líne‬אני אומרת לווירג'יל‪ .‬תחתכו את הקו‪.‬‬
‫ג'ם מסתובב‪" .‬הם פותחים את היציאות הקדמיות‪ .‬ארבע‬

                                                       ‫כאלה‪".‬‬
  ‫הלב שלי צונח לבטן‪ .‬ארבעה טילי טורפדו מטווח כזה —‬
‫"מגן ליידנפרוסט‪ ",‬אני פוקדת‪" .‬תירה בתותח הליידן‬

                          ‫הקדמי‪ .‬היגוי‪ ,‬תמרוני התחמקות —"‬
‫אבל המנוע הישן לא עומד בזה עוד‪ .‬קול הצטלצלות מהדהד‬
‫בספינה‪ ,‬כאילו שברנו גל ארכובה‪ .‬תצוגות חיישן המיקום‬

                               ‫מהבהבות כמו להבות נר ברוח‪.‬‬
                         ‫"ההגה לא מגיב!" חלימה אומרת‪.‬‬
                 ‫"מגן הליידנפרוסט לא עולה!" ג'ם מוסיף‪.‬‬

‫"לא!" נליניה עולה בקשר עם כמה קללות עסיסיות‬

          ‫בפורטוגזית‪" .‬אמרתי לך‪ ,‬אנה! אני צריכה עוד זמן!"‬
               ‫"אנחנו צריכים עוד כוח!" אני עונה בצעקה‪.‬‬
                                ‫אבל אין לנו לא זה ולא זה‪.‬‬

‫בתצוגה של ג'ם המשולש הסגול של הארונקס הולך ומתקרב‪.‬‬
‫הצוללת האישית של ֶדב צפה כמה מאות מטרים משמאלנו‬
‫בציפייה לבזוז את פגר הצוללת שלנו‪ .‬שורה של ארבע נקודות‬

                        ‫קטנות יותר יוצאת מחרטום הארונקס‪.‬‬
                                                ‫הלך עלינו‪.‬‬

‫‪341‬‬
   336   337   338   339   340   341   342   343   344   345   346