Page 342 - 10422
P. 342
53
יש לי מהלך נואש אחד אחרון .אני חובטת עם היד בכיפת הבקרה
שעל משענת הכיסא וצועקת" ,נאוטילוס ,צלילת חירום! מכלי
הכובד הקדמיים!"
הצוללת שמעה כנראה את הדחיפות בקול שלי .בהתנשפות
אחרונה של אנרגיית פחם היא מרוקנת את כל האוויר ממכלי
הכובד שלה ,ומים מלאים בועות אוויר שוצפים מעבר לחרטום
ומלבינים את החלונות.
צלילת חירום היא בדיוק הדבר שצוללות מצטיינות בו.
בערך כמו להרים ידיים ולקרוס ,זה לא דורש הרבה אנרגיה.
אנחנו צוללים כמו אבן.
בתצוגת חיישן המיקום של ג'ם ארבעת טילי הטורפדו של
הארונקס עוברים היישר מעלינו — ענן בועות האוויר שלנו
בילבל את מערכות ההנחיה שלהם.
אני עומדת לעבור לפקודה הבאה ,אבל הטילים מתפוצצים
זה אחר זה מאה מטרים מאחורי הירכתיים שלנו.
אני מאבדת הכרה מגל ההלם.
כשאני מתחילה להתאושש ,אני מגלה שהגשר חשוך מלבד
שריפה שקצר חשמלי גרם בעמדת התקשורת של וירג'יל.
342
