Page 345 - 10422
P. 345
בת המעמקים
חיבה כלפי חברתו החדשה .שמעתי עלייך ,נדמה שהוא חושב.
את צריכה חיבוק.
כאילו יש לנאוטילוס חוש הומור ,זה הרגע שבו מחליט כור
ההיתוך הקר לחזור לחיים .הגשר מואר באור סגול .תצוגות
חיישן המיקום מהבהבות ונדלקות.
נליניה אומרת במערכת התקשורת" ,מצטערת ,קפטנית.
עדיין לא חזרנו לכוח מלא ,אבל "...היא משתתקת לרגע ,ככל
הנראה בוחנת את התצוגות מבחוץ ,VIXE MARIA" .מה —?
הו כן ,בייבי! אתה התמנון מספר אחת שלי!"
קריאות הידד מהדהדות במסדרונות הנאוטילוס .צוות הגשר
מתאסף סביבי לצפות ברומיאו גורר את הארונקס למטה.
"הם בטח ינסו לחשמל את גוף הצוללת ",ג'ם אומר" .בערך
עכשיו".
הארונקס לא מאכזבת .ברקים ירוקים מרצדים על פני גוף
הצוללת ,והעיניים של רומיאו זורחות מאהבה .האחיזה של
ידידנו התמנון רק מתהדקת.
"נאוטילוס ",אני אומרת" ,תפתחי ערוץ תקשורת?"
היא מגיבה בקול דנדון משולש עליז .היא בבירור מרוצה
מאוד מעצמה.
"ארונקס ,כאן אנה דקר ",אני מכריזה" .אתם חייבים לנטוש
את הצוללת מיידית".
"אנה!" ֶדב צווח" .מה זה? מה את —?"
אני מרגישה בהתפוצצות עמוק בבטן .רומיאו שובר את
הארונקס כמו עוגייה .אש ומי ים גועשים .בועות אוויר כסופות
ענקיות ,חלקן עם אנשים בתוכן ,מיתמרות לעבר פני הים.
רומיאו שבר לצוללת את הלב.
הצוות שלי שורק ושואג ,אבל לי לא מתחשק לחגוג .זה לא
יהיה ניצחון אם הוא יגבה חיים של עוד אנשים.
345
