Page 350 - 10422
P. 350
ריק ריירדן
סוקרטס אם אופיע בצוללת האישית לתת לו שיעורי מחול
ודיונונים.
המחשבה על ידידי הדולפין מחזירה אותי להווה .סביר
להניח שהסכנה שסוקרטס נמצא בה הכי מועטה יחסית לשאר
הנוכחים בבסיס לינקולן .ועדיין ...אני מגלגלת את כיפת
הבקרה קדימה כך שההתקדמות שלנו במנהרה מואצת.
ברגע שאנחנו יוצאים מהצינור הגעשי ,תצוגת חיישן המיקום
שלנו מהבהבת וחוזרת לחיים.
"תנטוש!" אני צועקת עוד לפני שהספקתי לעכל למה.
הצוללת האישית של ֶדב מחכה לנו .שבריר שנייה אחרי
שאני קולטת אותה בתצוגת חיישן המיקום ,אני רואה אותה
בעיניים :טריז שחור שכלי נשק מזדקרים ממנו לכל עבר ,כמו
הקוצים של דג קיפוד .היא ניצבת מולנו במרחק חמישה־עשר
מטרים בלבד ,ומאחורי החלון הקדמי השקוף ,במושב ההגאי,
יושב אחי.
אולי זה משהו בהבעה שלו ,או פשוט האינסטינקטים שלי.
אני לוחצת על כפתור המפלט לשעת חירום :הוא בו־זמנית
מכבה את המנוע שלנו ,מעיף את הגג ומשגר את ג'ם ואותי
מהמושבים .טוב שלבשנו חליפות צלילה .אנחנו מושלכים
קדימה בכוח התנופה ומגפי הסילון שלנו ,ועוברים מעל
הצוללת של ֶדב בעודו יורה בצוללת שנטשנו .הצלצל הכסוף
משפד את המושב שבו ישבתי לפני רגע ומשחרר מעשה־תחרה
פרקטלי של ברקים כחולים.
אנחנו משייטים מעל ירכתי הצוללת של ֶדב .לפני שהוא
מספיק להסתובב לעברנו ,ג'ם משעין על הכתף את רובה הליידן
שלו ויורה פעמיים היישר לעבר מערכת ההנעה של הצוללת.
הבזקים ירוקים מאירים את כיסוי המנוע .הפרופלור קופא .ללא
כוח ,הצוללת של ֶדב נוטה שמאלה ומתחילה לשקוע.
350
