Page 56 - 4minim
P. 56
מג .יש להעיר שישנם אתרוגים מזן תימני הגדלים בחוץ לארץ (כגון אתרוג הלכות
במרוקו שהאקלים שם טוב לגידול אתרוגים) ,ומי שרוצה להדר ולברך רק נו
על אתרוגים הגדלים בארץ ישראל יש לו לברר היכן גדלו האתרוגים.
אתרוגי מרוקו
מד .הפוסקים דנו הרבה על האתרוגים שמקורם במרוקו מפני שלא
נמצא בהם גרעינים ,וגם מפני שהמיץ שבתוכם רב ,כמו הלימון ,וזה
סימן של הרכבהפג ,אבל הרבה מחכמי מרוקופד העידו על כשרותם שנהגו
להדר לברך דוקא עליהם על פי מסורת קדומה ,והחפץ לברך עליו ודאי
שיש לו כר נרחב לסמוך עליו (ראה חזו"ע סוכות עמ' רלח).
פתחי ה_לכות
וכן ראה בספר נטעי גבריאל (כרך ארבעת המינים עמ' שסה) שהאריך בשבח אתרוגי ארץ ישראל,
והביא בשם ספר מעשה ניסים (לרב ניסים ממרסיי אחד מהראשונים בדורו של הרשב"א) שכתב,
שהטעם שבחר ה' בארבעה מינים אלו יותר ממינים אחרים הוא לשבח לה' על הארץ הנבחרת,
כי התמרים והאתרוגים אינם נמצאים בכל הארצות כמו שאר הפירות .וע"ש עוד שהביא
כמה וכמה גאוני עולם שכתבו כן ,ושכן משמעות כמה משניות שתמיד היו לוקחים אתרוגים
מא"י ,ע"ש.
פג .ובישוב הטענה ,ראה מש"כ בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סימן עו אות ו) בזה"ל :סימנים המוזכרים
בפוסקים באתרוג שקיעות ובליטות וכו' ,הלא כתב בחתם סופר דסימנים בזה לאו דאורייתא,
וכל רגיל יודע היטב דעל אילן אחד גדלים אתרוגים עם הני סימנים ,ואתרוגים בלי סימנים
הנ"ל ,ואף על גב שאפשר לחלק דמהות סימן הגרעינין הוא יסודי יותר מסימני שקיעות
ובליטות כיון שהם בעצם גידול הפרי ,מכל מקום האמת יורה דרכו כנ"ל .וכו' ,ועיין שם
שכתב (אות י) שיש לדון באתרוגים המגיעים מארקא ,מחמת המהות הפנימי שבו.
וכן ראה בספר תשובות והנהגות (ח"ג סי' קפה) :שהסימנים שקבלנו על אתרוג אם הוא מורכב
או לא מורכב אינם קובעים לבד ,אלא העיקר תלוי במסורת כמ"ש החת"ס והביכור"י,
שלפעמים הזיבול משנה את צורת הפרי אם זיבלו בחנקני או בזבל ממש ,והאדמה שדרכו
מקבל האילן המזון לפירות משתנה ממקום למקום ,וזה הסיבה לשנויים ולא שנוי בעצם
הפרי .וע"ש מש"כ לענין סימן הקליפה.
פד .ראה בשו"ת שמש ומגן (ח"ד או"ח סימן עו) שכתב :אתרוגי מרוקו ידועים בכשרותם ,והם
מוחזקים בלתי מורכבים ,ויכולים לברך עליהם בלי פקפוק ,ומיום שיצאתי ממרוקו זה כ"ד
שנה איני מברך בסוכות אלא עליהם.
#47024-EYAL-4-
