Page 53 - 4minim
P. 53
אתרוג הלכות לפחות 100גרם .והני מילי שיש שיעור לאתרוג הוא שלא יפחות
מהשיעור הנ"ל ,אבל למעלה אין לו שיעור ואפילו גדול הרבה הרי הוא
כשרעז ,אלא שצריך לשים לב שאתרוג גדול הרי צריך שלא יהיה בו פסול
לכל גודלו.
ויש להיזהר שלא לקחת אתרוג בשיעור מצומצם שמא יצטמק במשך
ימי החגעח.
דרך השמירה על האתרוג שלא יצטמק
בכדי לשמור שלא יצטמק האתרוג יש לשומרו באופן שלא ישלוט
בו אויר ,ואפשר להכניסו בשקית ניילון מרשרשת ולא יקשור ראש
השקית בכדי שיישאר מעבר דק של אויר ,ויש להיזהר כן בפרט
באתרוגים הגדלים על ידי השקיה מרובה (מה שנקרא “אתרוגי מים")עט.
פתחי ה_לכות
שהסברא בזה ,שהרי שיעור כביצה הוא משום שכאשר מגיע לגודל זה מוכח שכבר הוא פרי
ולא בוסר ,אם כן מה יועיל מה שמשקלו כביצה מחמת העוקץ או הפיטם ,ועוד שאם העוקץ
בכלל כביצה נתת דבריך לשיעורים שישאיר עוקץ גדול ובכך ירבה שיעורו .ואפשר לומר,
שנעשה פרי שמגיע לשיעור כביצה כולל הפיטם ועוקץ בשיעור כל שהוא.
עז .שו"ע סי' תרמט סעיף כב .ועיין עטרת צבי (סי' תרמח ס"ק יח) שכתב שאפילו אם צריך
לאוחזו בשתי ידיו כשר .וכתב המשנ"ב (שם ס"ק סז) שאפילו גדול הרבה שמביאו על כתפו.
וכן מוכח ממעשה דרבי עקיבא שבא לבית הכנסת ואתרוגו על כתפו (סוכה לו ע"ב) ,וראה לעיל
(אות ד) אם אתרוג גדול ביותר הוא מהודר.
עח .עיין בפרי מגדים (משבצ"ז ס"ק יט) שהסתפק באתרוג שנקטף מהעץ היה בו שיעור
ולאחמ"כ הצטמק.
ועיין בביכורי יעקב (סי' תרמח אות כב) שהסתפק בזה ,והסיק :אם אין לו רק אתרוג שנצטמק
ונעשה פחות מכביצה ,יטלו בלא ברכה .ע"כ .עיין בכל זה באורך בחזו"ע סוכות (עמ' רעח
והלאה) והסיק שם :דלרווחא דמילתא יש לומר שיש כאן ספק ספיקא להיתרא ,דאפילו אם
נצטמק ועמד על פחות מכביצה ,אך בודאי הוא למעלה משיעור אגוז ,והרי דעת רש"י
והראבי"ה ועוד ראשונים ששיעור אתרוג הפסול הוא רק כשאין בו כאגוז.
ובאול"צ (ח"ד פל"ה שאלה ו) כתב שיש להיזהר שיהא האתרוג מספיק גדול שאף אם יצטמק
במשך החג ,ישאר בו כשיעור כביצה עד סוף החג.
עט .זהו הקטיף האחרון לפני סוכות ,ובשביל להאיץ גדילת האתרוגים משקים אותם בהרבה נג
