Page 50 - 4minim
P. 50
חזזית אתרוג הלכות
מ .דין חזזית ראה בהערהעא. נ
יש חושבים שבליטות גדולות באתרוג הן חזזית ,ואינו נראה ,אלא היא
מעין אבעבועות הנובעות מעיפוש האתרוגעב.
ובהזדמנות אחת הראה לנו הגר"מ אליהו אתרוג שהיה בו כעין מוגלה
ולחץ עם האצבע ויצא כעין מים ,ואמר שזו חזזית ,שנוצר מעיפוש וזהו
סימן שהאתרוג חולה ,ולכן פסול.
ויש שדעתם לאסור כל בלעטלאך (עלה) שהוא גבוה קצת מהאתרוג
פתחי ה_לכות
בכף החיים (אות נג) כתב שאם יש ספק אם נטל דדו פסול ,ובשעת הדחק יש להכשיר מטעם
הספק ספיקא הנ"ל .בחזו"ע (עמ' רסד) ,העלה להכשיר מטעם ספק ספיקא .ולדעות שאין
עושים ספק ספיקא נגד מרן יש לפסול.
וראה בחזו"ע (עמ' רסו) שהביא ס"ס הנ"ל ולאחמ"כ כתב :ולהכי אתרוגים תימנים שאין להם
פיטם מתחילת ברייתן הם כשרים ללא כל פקפוק.
עא .כתב השו"ע (סי' תרמח ס"י) :יש אומרים דהא דבב' ובג' מקומות פסול ,היינו דוקא
כשנתפשט הנימור ברובו אף על פי שבשטח החברבורות הוא מיעוט .אבל במיעוטו ,כגון
שכולם מצד אחד של אתרוג ,כשר .ויש פוסלים אפילו במיעוטו של צד אחד .עוד כתב (בסעיף
יא) :אם הוא מחצה על מחצה במקום אחד ,יש מכשירין ויש פוסלים .עוד כתב (בסעיף יב):
מחוטמו ואילך ,דהיינו ממקום שמתחיל לשפע עד הפיטמא ,פוסל חזזית וכל שינוי מראה
בכל שהוא .ע"כ.
וברמ"א (בסעיף יג) כתב שיש מקילים בחזזית שהיא בגובה האתרוג ,ועוד כתב :ויש מי שכתב
דיש להכשירם מטעם דנחשבים מראה אתרוג .וביאר המשנ"ב (ס"ק נ) שלטעם זה כשרים
אפילו הם בגובה האתרוג .והסיק שלמעשה אין להקל אם אינו שעת הדחק .ע"כ .ולבני ספרד
העיקר כמש"כ מרן ,ולהכי כשקיימים התנאים הנ"ל האתרוג פסול.
עב .כתב בביכורי יעקב (סי' תרמח ס"ק לו) :הא דכתוב באגודה שדרך הוא שבמקום ששוכב על
הקוצים גדל בו חזזית ,הרי דלא בעינן שיולד מעצמות האתרוג .ולענ"ד אין כאן קושיא ,כיון
שחזזית הוא מה שנולד על ידי עפוש הפרי הן בתלוש הן במחובר .ע"כ .הובאו דבריו בביה"ל
(סעיף יג ד"ה אבעבועות) ויישב שגם האגודה לא סובר שכל בליטה שנגרמת ע"י קוצים הרי הוא
חזזית ,אלא כוונתו שבאופן שכשהאתרוג שוכב על הקוצים שאין אויר שולט שם ,מתעפש
ונוצר שם חזזית .ומדברי הביה"ל הנ"ל השיב בחזו"ע (סוכות עמ' רסא) למה שכתב הברכי יוסף
לחוש לדברי האגודה הנ"ל.
#47024-EYAL-4-
