Page 46 - 4minim

‫במשנ"ב (ס"ק כד‪ ,‬ובשעה"צ ס"ק‬ ‫נקלף הגלד השני ‪-‬‬ ‫אתרוג הלכות‬
‫כזסב) מבואר שנקלף פירושו‬ ‫הקליפה הירוקה ולא‬
‫שנקלף הגליד העליון אבל‬
‫הקליפה שבה צבע האתרוג‬ ‫נתגלה בשר הלבן‬
‫נשארה כמות שהיא‪ ,‬אבל אם‬ ‫שתחת‬
‫נקלף מהשכבה השניה (שהיא‬
‫ירוקה או צהובה) הרי האתרוג‬ ‫נקלף הגלד‬
‫פסול משום חסר ואע"פ שלא‬ ‫העליון ‪ -‬השקוף‬

‫נתגלה הבשר הלבן‪.‬‬ ‫נתגלה בשר הלבן‬

‫כי “חסר" היינו שנחסר מגוף‬ ‫נקלף‪ .‬בתמונה זו בצד שמאל (של התמונה)‬
‫האתרוג‪ ,‬משא"כ “נקלף" הוא‬ ‫נראה בחוטם נקלף הגלד העליון (מיקום הקילוף‬
‫רק בשכבה העליונה‪ .‬והיינו‬ ‫אינו מבריק)‪ ,‬בצד ימין על החוטם נראה נקלף‬
‫כאשר צבע האתרוג נשאר‬ ‫הגלד השני ולא התגלה הבשר הלבן‪ ,‬ומתחת‬
‫ולא נחסר מגוף הקליפה‬ ‫נראה נקלף בשר הלבן‪ .‬נקלף הגלד העליון‬

‫השניהסג‪.‬‬ ‫הוא מחלוקת הפוסקים‪.‬‬

‫פתחי ה_לכות‬ ‫מו‬

‫סב‪ .‬בשעה"צ ביאר שישנם כמה שכבות לאתרוג‪ .‬וז"ל‪ :‬כי כמה קליפות באתרוג‪ ,‬אחת קליפה‬
‫ירוקה דק מאד‪ ,‬ולפנים ממנו היא הקליפה העבה קצת שיש בה חריפות כשאוכלין אותה‪,‬‬
‫ואחר כך מתחיל בשר האתרוג שהוא לבן‪ ,‬ולפנים ממנו יש כמו עגול ובו מונחים גרעינין‬
‫וזה נקרא חדרי הזרע‪ ,‬והשו"ע מיירי בקליפה העליונה שהיא דק כגליד שאינו מחסרו מגוף‬

‫האתרוג‪ ,‬כדעת הר"ן‪ ,‬וכן העתיקו האחרונים‪ .‬וסיים‪ ,‬שיש לנקוט לדינא כדעת הר"ן‪.‬‬

‫סג‪ .‬במשנ"ב (ס"ק כו) כתב‪ :‬אם מקום הנקלף הוא משונה במראיתו ממראה האתרוג אפילו‬
‫אם נקלף רק רובו פסול‪ ,‬וכל זה דוקא כשנקלף הכל ביחד אבל אם נקלף בשניים ושלושה‬
‫מקומות אפילו במיעוט האתרוג‪ ,‬אם אינו דומה לשאר האתרוג פסול דהוי כמנומר ואם‬
‫נקלף במקום חוטמו כשאינו דומה מקום הקילוף לשאר האתרוג אפילו בכל שהוא פסול‬
‫וכמו לענין חזזית‪ ,‬ויש אומרים דאין להחמיר בכל זה רק דוקא כשאם נשתנה מקום הקילוף‬
‫למראה פסול כגון שחור ולבן אבל אם הוא מראה כשר אין לפסלו‪ ,‬ובשעת הדחק יש לסמוך‬

‫על זה‪ .‬ע"כ‪ .‬הו"ד בכף החיים סי' תרמח ס"ק לח‪.‬‬

‫באורל"צ (ח"ד פל"ה‪ ,‬ג) בעניין הסרת בלאטלך‪ ,‬כתב‪ :‬דהיינו מהשכבה העליונה המבריקה‬
‫בלבד‪ ,‬שאז אין זה נחשב חסר‪.‬‬