Page 139 - Step and repeat document 1
P. 139

‫נד|נד‪3‬ה |‪13914‬‬

‫שמש‪ .‬בחלומותיה הקפואים בבית אחותה מגיח גל של ים‬
‫כחול מלא בקצף ומתנפץ בחדווה על החול הצהוב‪ .‬אימא‬

                         ‫נאחזת בקרן השמש ושטה חזרה‪.‬‬

‫שלא כמו הצליינים הפרבוסלבים‪ ,‬שהלכו חדורי אמונה‬
‫על ברכיהם כל הדרך מנמל יפו ועד הכנסיות של ירושלים‪,‬‬
‫נגררה אימא על ברכיה אל הרבנים של תל־אביב‪" .‬גיור‬
‫כהלכתו‪ .‬בשבילכן בנות"‪ ,‬אמרה‪ .‬בראשה עלו וצפו מילות‬
‫השיר של לאה גולדברג שכתבה על ציפורי מסע נודדות‬
‫התלויות בין ארץ לשמיים‪ ,‬המכירות היטב את הכאב של‬

                                              ‫שתי מולדות‪.‬‬

‫כדי שהאור הים־תיכוני הבוהק לא יסנוור את עיניה והקור‬
‫הנישא בזיכרונותיה לא יקפיא ויטשטש בדמעות את‬
‫ראייתה‪ ,‬צמצמה אימא את עיניה כמי שמבקשת לראות רק‬
‫את הטונים‪ ,‬את הגוונים‪ .‬סוג של התרשמות‪ ,‬אימפרסיה‬
‫חדשה לקבלת העולם‪ .‬מכל הציירים האימפרסיוניסטים‬
‫בחרה אימא לצייר את רנואר‪ .‬שם‪ ,‬בקאנייה סור מר‪ ,‬רחוק‬
‫ממוסקבה ומתל־אביב‪ ,‬אימא מתנדנדת על הנדנדה של‬
‫אביה‪ .‬בין הצללים הכהים והבהירים שצייר בחיק הטבע‬

                ‫הצייר‪ ,‬בשמלה לבנה עם סרטים כחולים‪.‬‬
   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144