Page 141 - Step and repeat document 1
P. 141
נד|נד1ה|14114
במראה במבואת הכניסה .בג'ינס לבן צמוד ,שיער פזור
וסוודרון זרוק על כתפיה ברישול ,דחקה את דלת העץ
הכבדה ופרצה לרחוב.
אביה היה פרופסור נודע להיסטוריה ,חוקר מבנים מהמאה
השבע עשרה ,נצר למשפחה קתולית אמידה שהורישה לו
את מעמדו וכמה נכסים נחשבים בעיר .אימה הקוקטית
הגיעה לפריז מטולדו ,שם נולדה למשפחה שצאצאיה
מאנוסי ספרד ,צלמת במקצועה .היא אהבה לצלם בעיקר
שמיים .רגועים ,מעוננים ,סוערים .שם האמינה מסתתר
לו האלוהים .״לא חשוב של מי״ ,נהגה לומר.
הוריה המחישו בשגרת חייהם את הגישות האוניברסליות,
הליברליות והאינדיבידואליות לחיים .הן נתפסו בעיניה
עמומות ,מופשטות ,קשות להבנה .אפולין מצידה חיפשה
הבנות מדויקות ,פשוטות .את ההתנהלות המרוחקת
של אביה פירשה ככבוד לפרטיותה ,אך במבטו האגבי
כלפיה הבחינה תמיד בשאלה ,כמו רצה לומר לה" :יש
לך קסם ,יופי ,חוכמה ,מעמד – לאן כל אלו יובילו אותך?"
שאלה שתאמה לחלוטין את הרגשתה .היא התהלכה
בעולם בתחושת צימאון לידע ,לאהבה ולטבע .סודות
הטבע ועוצמתו הרשימו אותה יותר מכול .לא בכדי בחרה
אפולין בלימודי המדעים.
לרגל יום הולדתה השמונה עשרה ולכבוד כניסתה
בשערי האוניברסיטה ,יצאה עם אימה למסע צילום בארץ
ישראל" .נצלם שמיים במדבר" ,הציעה אימה בהתלהבות.
