Page 140 - Step and repeat document 1
P. 140
14| 0 140או|רהאוטררהגרט־רנגפר־תנליפתלי
שרעפינה
אפולין הסיטה את הווילון והתיישבה על כיסא הקש
במרפסת .המרפסת הכי יפה בפריז .קרני השמש נשקו
לסלסוליו המפורזלים של המעקה והטילו צל מצויר
לרגליה .היא חייכה בשביעות רצון שניכרה בה גם הכרת
תודה לעולם .כבר בגילה הצעיר הבינה שהמזל הטוב
חיבק אותה .היא הביטה בצללים המצוירים ,ומשם
הרחיק מבטה אל הקתדרלה העתיקה – הנוטרדאם,
'כנסיית גבירתנו' ,שעמדה במלוא הדרה שטופת שמש
אביבית .מהגשר הנמתח בין שני האיים במרכזה של העיר
עלו צליליו המוכרים והנוסטלגיים של האקורדיון .הם
התערבבו בהמולה הנעימה שעלתה מספינות התיירים
המשייטות על הנהר ונמזגו עם פטפוטיהם של הולכי
הרגל הרבים שמילאו את גדותיו של ה ֵסן.
אפולין שאפה לקרבה את המראות ואת ריחות הפריחה
והזדרזה להיכנס לדירה המרווחת שבה התגוררה עם
הוריה ,להתארגן לקראת שיעור הריקוד השבועי ב'מזו
דה לה בלה' ,סטודיו למחול קלסי .היא דילגה על גרם
המדרגות הישן ,הציצה בצדודיתה התמירה שהשתקפה
