Page 111 - haFETS-2

‫‪br‬‬ ‫‪ ` llk rxd oeyl zekld‬חיי‬ ‫חפ‬

‫‪miigd xewn‬‬

‫¦‪r x¨ d¨ o F W l¨ i x¥ E Q `¦ z F k l§ d‬‬

‫§‪` l l¨ M‬‬

‫ש‪ :inei gel 1 .‬שנה פשוטה כ"ו תשרי‪ ,‬כ"ה שבט‪ ,‬כ"ה סיו ‪ .‬שנה מעוברת כ"ו תשרי‪ ,‬ה' אדר א'‪ ,‬ט"ו סיו ‪.‬‬

‫¦‪fn¤ x¤ ic¥i§ lr© F` eit¦ A§ rx¨d¨ oFWl¨ xERq¦ xEQ`¦ x`© Ÿai§ df¤ ll¨ k§ A‬‬
‫`‪in¦ l§ xk¨ U¨ e§ ,df¤ oFr¨ A§ lB©x§dª W¤ in¦ l§ Wp¤Ÿrd¨ lc¤Ÿbe§ ,aY¨ k§ n¦ F‬‬
‫‪.mit¦ ir¦ q§ 'h FaE ,mih¦ x¨R§ x`¨ W§ E ,dG¤d© xO© d© oFr¨ n¥ Fnv§ r© xn¥ FXW¤‬‬

‫`‪ָ .‬אס ר ְל ַס ֵ ר ִ ְגנ ת ֲח ֵבר ֲא ִפ ַעל )א( ֱא ֶמת ָמ ר‪ְ ,‬וֶזה ִנ ְקָרא‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫)`( `‪ .xenb zn‬ולפי שזה הוא הטעות הוא אמת שחרפוהו דת ואביר ‪ ,‬שאמרו‬

‫הראשו שרגילי העול לטעות בו‪ ,‬לו "העיני האנשי הה תנקר"‪ ,‬כאד‬

‫על כ אביא ל על זה ג' עדי מ שתולה קללתו בחבירו‪ ,‬וכדפירש רש"י‬

‫הגמרא‪ ,‬ואחר כ מכל הפוסקי ‪ ,‬בחומש‪ ,‬ואפילו הכי משמע בהדיא‬

‫דאיסורו הוא אפילו על אמת‪ :‬וזה‪ ,‬מהגמרא דאי לאו שלוחא דבי דינא‪ ,‬היה‬

‫דגרסינ במועד קט )ט"ז‪' :(.‬מנל דאי אסור לספר‪.‬‬

‫מיתפקר בשליחא דבי דינא‪ ,‬ואתי ואמר‪ elit`e ,‬לפי גירסת הרא"ש )מועד קט פרק‬

‫ג' סימ ה'( והר" )ח'‪ .‬מדפי הרי" (‬ ‫לא מיתחזי כלישנא בישא‪ ,‬דכתיב )במדבר‬

‫ט"ז י"ד( "העיני האנשי הה תנקר"'‪ .‬דהעני הזה איירי ברכילות‪ ,‬כמו שנבאר‬

‫ועיי בפירוש רש"י בד"ה דאי מיתפקר לקמ )כלל ב' סק"ב(‪ ,‬מכל מקו לעני‬

‫שפירש‪' :‬שחיר שליח בית די ‪ ,‬ושליח דינא לא מצינו שיחלקו על פירוש רש"י‪,‬‬

‫אמר חרפני'‪ .‬ועל זה מייתי הגמרא ראיה דכי היכי דלדידהו איירי הגמרא לעני‬

‫מקרא העיני וכו'‪ ,‬ואשליח קאי‪ ,‬ומסתמא רכילות‪ ,‬ועל כרח דאסור אפילו על‬

‫אמר לו השליח למשה רבינו דבר זה‪ ,‬אמת‪ ,‬אי לאו שלוחא דבי דינא‪ ,‬וכמו‬

‫וכפירוש רש"י בד"ה העיני‪ ,‬אלמא שנבאר א ירצה הש לקמ בתחלת‬

‫דשלוחא דבי דינא מותר לומר‪ .‬הרי חלק שני )הלכות רכילות כלל א' ס"ד ובמ"ח‬

‫דלפירש"י העני הזה קאי על לשו הרע‪ ,‬ס"ק ח'(‪ ,‬כ הוא הדי בלשו הרע‪ .‬הרי‬

‫והשליח היה יודע בעצמו שהדבר הזה דאיסור לשו הרע הוא אפילו על אמת‪.‬‬