Page 216 - haFETS-2
P. 216

‫‪ d llk rxd oeyl zekld‬חיי‬          ‫‪ grw‬חפ‬

                                   ‫‪miigd xewn‬‬

‫‪ִ .g‬א ר ִס ר ָל ָהָרע‪ָ ֶ ,‬א ְסָרה ַה ָרה ְל ַס ֵ ר ִ ְגנ ת ֲח ֵבר ‪,‬‬
‫ֲא ִפ ַעל ֱא ֶמת‪ ,‬ה א ֲא ִפ ִ י ִחיִדי‪) ,‬יא( ְו ָכל ֶ ֵ ְל ַס ֵ ר‬
‫ִ ְ ַנִי ְ ַבר ְ נ ת ַעל ֲח ֵבר ְ ָאס ר‪ְ .‬ו ֶה ָע ה א י ֵתר ָד ל ִמ‬
 ‫ַה ְמ ַס ֵ ר ִ י ִחיִדי‪ ִ ,‬י ַיֲא ִמינ ָה ָע י ֵתר‪ְ ,‬וִי ְהֶיה ְלב ז ְ ֵעיֵני ֶה‬
 ‫ִ ְ ִמי ָע ָת ֶאת ַהְ ָבִרי ִמ ִ י ְ ַנִי ‪ְ .‬ב ָכל ָמק ֶ ִ ְכ ֹב ְס ַת‬
 ‫ִא ר ָל ָהָרע‪ַ ,‬ה ַָ ָנה ִהיא ְ ָכל ַ ְוֵני ) ְ ָכל ָהֳאָפִני (‪ְ ,‬ל ַבד ִא‬

                     ‫ְנ ָפֵר ְ ֶהְדָיא ) ְ ֵפר (‪.‬‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫)‪ m` elit` .mipya xtql oky lke (`i‬וכדמוכח ממעשה דמרי ואהר ‪ ,‬שלא‬

‫`‪ xtiq jk-xg`e dlgzn xtiq cg‬דברו דבר זה בפני שו בריה‪ ,‬וכמו‬

‫‪ ,ipyd‬ג כ יש איסור לשו הרע על שאמרו רז"ל )ספרי תצא פסקא ס"ה(‪.‬‬

‫השני‪ .‬א דמהגמרא בבא קמא )צ"ט‪ `le (:‬תקשה על זה‪ ,‬ממה‪ ,‬דאמרו )בבא‬

‫בתרא ל"ט‪' (.‬כל מלתא דמתאמרא‬       ‫'פגעו ביה רב כהנא ורב אסי וכו'‪,‬‬

‫תלמוד לומר לא תל רכיל בעמי '‪ ,‬באפי תלתא' וכו'‪ ,‬וכפי מה שפירשנו‬

‫אי ראיה‪ ,‬דדילמא ביחד דיברו‪ ,‬א לעיל )כלל ב' סעי ג'( לפי הרמב" ‪ ,‬וא‬

‫על פי כ האמת אתנו‪ ,‬דא דנתבזה כ הכי נמי דכותיה‪.‬‬

‫אצל השומעי על ידי הראשו ‪ ,‬מכל ‪ df‬אינו‪ ,‬לפי מה שכתבנו לעיל בכלל‬

‫ב' בסעי ט' דאותו דבר גנות שבפניו‬  ‫מקו כיו שהאיסור הוא מצד עצמו‪,‬‬

‫שהתורה הזהירה שישראל לא יספרו היה אסור משו אונאת דברי ‪ ,‬לא שיי‬

‫אחד בגנות חבירו‪ ,‬ובזה לבד יש עו ‪' ,‬אפי תלתא'‪ ,‬א כ הכי נמי דכותיה‪.‬‬

‫לבד מה שלפעמי יוכל לסבב לו גנאי ועוד‪ ,‬בענינא דאפי תלתא התנה‬

‫או היזק על ידי זה‪ ,‬וכמו שכתבנו לעיל הרמב" ‪' ,‬והוא שלא יתכוי להעביר‬

‫בכלל ג' בבאר מי חיי סק"ז‪ ,‬מה הקול'‪ ,‬א כ הכא שמתכוי השני‬

‫המעלה שיספר השני אחר הראשו ‪ ,‬אי להחזיק הגנות בפני השומעי ‪ ,‬ויתגנה‬

‫זה עדי משא לא היה נתבזה על ידי על ידי זה יותר כמו שכתבנו בפני‬

‫המספרי ‪ ,‬ואפילו הכי יש עו עליה ‪ .‬אסור‪.‬‬
   211   212   213   214   215   216   217   218   219   220   221