Page 219 - haFETS-2

‫חפ ‪ e llk rxd oeyl zekld‬חיי ‪`tw‬‬

‫‪miigd xewn‬‬

‫ֵ יָו ֶ ַ ֶ ה ָא ְזנ ִל ְ ֹמ ַע‪ַ .‬א ֵי ִח ק ֵ י ְ ִמי ָעה ְלַק ָ ָלה‬
‫ְ ַכ ָ ה ִעְנָיִני ‪ִ ְ :‬ב ְ ִמי ָעה ֵאי ִא ר‪ַ ,‬רק ִא ֵאי ַהָ ָבר נ ֵג ַע‬
‫ל ַעל ְל ַה ָ א‪ֲ ,‬א ָבל ִא ַהָ ָבר נ ֵג ַע ל ַעל ְל ַה ָ א‪ִ ,‬א ֱא ֶמת‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫כ"ה‪ :‬דא ישב בחבורת אנשי והתחילו לישב עמה ולשמוע דבריה '‪ .‬ומשמע‬

‫לדבר דברי לשו הרע‪ ,‬והוא לא ניחא דא על השמיעה לבד יש איסור‪ ,‬מדלא‬

‫ליה בשמיעת אלו הדברי ‪ ,‬א שאי קאמר 'ולקבל דבריה '‪ ,‬דאפשר דמדרבנ‬

‫אפשר להשמט מה ‪ ,‬מטע הידוע לו‪ ,‬קאמר‪.‬‬

‫‪ iz`vne‬ברבינו יונה במאמר רי"ד‬ ‫די בזה מ התורה‪ ,‬עיי ש ‪ ,‬א כ מה‬
‫שכתב‪' :‬והוזהרנו מ התורה‬ ‫שאמר הכא דצרי להניח אצבעו באזניו‬
‫שלא נאמי ' וכו'‪ ,‬ומשמע לכאורה‬
‫אסמכתא בעלמא הוא[‪.‬‬

‫‪ ,jtidle‬אי להביא ראיה דשרי מדבריו‪ ,‬דעל השמיעה לבד אי איסור‪.‬‬

‫מדאורייתא‪ ,‬מדאיצטרי א יש לדחות בפשיטות‪ ,‬דהוא כולל‬

‫האסמכתא ד'ויתד' וכו'‪ ,‬דנוכל לאמר אפילו היכא שהדבר שסיפר לו חבירו‬

‫בפשיטות‪ ,‬דהגמרא קמ"ל יותר רבותא‪ ,‬נוגע לו על להבא‪ ,‬א אמת הוא‪ ,‬וכמו‬

‫דלא מיבעי לכוי לשמוע דאסור‪ ,‬אלא שציירתי בפני בסעי ב'‪ ,‬דבודאי מותר‬

‫אפילו ‪ ektda dyrn zeyrl jixvc‬לשמוע לכתחלה כדי לחוש לזה ולהשמר‬

‫‪ .mzehy ixac renyl dvex epi`y ze`xdl‬ממנו בלבד‪ ,‬וכמו שאמרו בנדה ס"א‪.‬‬

‫ועוד‪ ,‬דהגמרא סתמא קאמר 'דבר שאינו 'האי לישנא בישא א על גב דלקבולי‬

‫הגו '‪ ,‬וכולל ג שאר חלקי הדיבורי לא מיבעי למיחש מיהו בעי'‪ .‬ובודאי‪,‬‬

‫שאינ הגוני שאינ לשו הרע‪ ,‬וכמו דמותר לשמוע לכתחלה בעני זה‪ ,‬כיו‬

‫שביאר הרמב" כל חלקי הדיבורי דמה שהוא רוצה לשמוע‪ ,‬אי כונתו‬

‫בפרק א' דאבות )משנה י"ז(‪ xnel lkepe ,‬לשמוע גנותו של חבירו‪ ,‬רק שהוא רוצה‬

‫‪ `iany dn `ede ,milha mixac inp llekc‬להציל את עצמו‪ ,‬שלא יבוא אחר כ‬

‫`‪ mc` rinyi l` mlerl opax epz' :jk xg‬לידי היזק ולידי מצה ומריבה וכהאי‬

‫‪ ,'eke 'milha mixac eipf`l‬אבל לשמוע גוונא‪ ,‬וכנ"ל בכלל ד' סעי י"א‪ ,‬עיי‬

‫לשו הרע גמורה‪ ,‬אימא דמדאורייתא ש ‪ .‬ולזה כתב רבינו יונה‪ ,‬דאפילו‬

‫בכהאי גוונא‪ ,‬הקבלה בהחלט אסור מ‬ ‫אסור‪.‬‬

‫‪ mbe‬אי להביא ראיה ממה שכתב התורה‪.‬‬

‫הרמב" בפרק ז' מהלכות דיעות‪ oke ,‬ממה שכתב רבינו יונה במאמר רכ"ה‬

‫לעני רכילות‪ ,‬וזה לשונו‪' :‬והוזהרנו‬ ‫וזה לשונו‪' :‬כל אלו ה בעלי לשו הרע‬

‫שאסור לדור עמה בשכונת ‪ ,‬וכל שכ מ התורה שלא לקבל לשו הרע' וכו'‪,‬‬