Page 220 - haFETS-2
P. 220
e llk rxd oeyl zekldחיי atwחפ
miigd xewn
ה א ְ ,ג ֶ ה א ֵמ ִבי ִמ ְ ִח ַ ת ַה ִ ר ֶ ה א ר ֶצה ְל ַהְרא ת
ְ ִס ר ֵ ,אי ֶ ְ ל ִני ֵאינ ִאי ְמ ֵהי ָמ ְכ ַהאי ַ ְוָנאְ ,ו ָהָיה ְ ַד ְע
ִמ ְ ִח ָ ה ְל ַה ְכ ִניס ְ ִע ְסק א ְל ִה ְ ַ ֵ ִע א ַלֲע ת ִ
miig min x`a
ג כ אי ראיה דשמיעה בעלמא מותר תועלת ,לא לו ולא לאחריני ,אימא ל
לכתחלה ,דאפשר ג כ כונתו ,אפילו דמדאורייתא אסור אפילו השמיעה לבד.
di`x jxazi myd zxfra iz`vne izytge היכא שהסיפור נוגע לטובתו ,כגו
שפלוני רוצה להזיקו בגופו או בממונו,
,dxezd on xeq`c ,df oicl dxexa וכל כהאי גוונא ,דבודאי מותר לשמוע
לכתחלה כדי לחוש לזה ולהשמר ממנו
והוא ממה דגרסינ בשבועות )ל"א:(. אפילו הכי אסור לקבל בהחלטה,
'אסור לדיי לשמוע דברי בעל די קוד
שיבוא בעל די חבירו וכו' ,רב כהנא וכנ"ל.
מתני מלא תשא ולא תשיא' .והרי זה
okeאי להביא ראיה מחז"ל ,דבכל מקו הפסוק גופא דרשו בפסחי )קי"ח ע"א(
נקטו לשו 'מקבל לשו הרע' ולא לעני לספר לשו הרע ולקבל ,וכ איתא
'שומע' ,דאפשר מילתא פסיקתא נקטו ,ברמב" פכ"א מהלכות סנהדרי הלכה
לכלול אפילו היכא דמותר לשמוע וכנ"ל ,ז' ,דהוא כלל נמי בחדא מחתא ,וזה
אפילו הכי לקבל אסור .ומטע זה גופא לשונו ש ' :אסור לדיי לשמוע דברי
נימא ל דמגמרא דשבת )נ"ו (.דאמרינ בעל די קוד שיבוא חבירו ,או שלא
ש 'ודוד מאי טעמא קבל לשו הרע' ,בפני חבירו ,ואפילו דבר אחד אסור,
ולא קאמר מאי טעמא שמע ,ג כ אי שנאמר שמוע בי אחיכ ,וכל השומע
ראיה כלל ,דש היה הדבר נוגע לו מאחד ,עובר בלא תעשה ,שנאמר "לא
לעצ מלכותו ,וכמו שכתוב בקרא .והוא תשא שמע שוא" ,ובכלל לאו זה אזהרה
הדי א מכוי בשמיעתו תועלת לאחריני למקבל לשו הרע ומספר לשו הרע*(
ג כ שרי ]וכמו שמוכח מהרא"ש בנדה ומעיד עדות שקר .וכ בעל די מוזהר
ס"א) .פ"ט ס"ה( לעני לחוש עיי במעדני שלא ישמיע דבריו לדיי קוד שיבוא
יו טוב ש ,א כ הוא הדי בזה[ .בעל די חבירו' וכו' ,עד כא לשונו .וא
אבל היכא דאינו מכוי בשמיעתו שו כ ,כי היכי דלעני דיי אסור אפילו
*( :d"dbdקשה לי ,הא לשו הרע מ"לא תל רכיל" נפקא ,כדאיתא בפרק ז' מהלכות דעות,
דהוא בכלל 'רכיל' וגדול ממנו .ובשלמא בגמרא ,איכא למימר ,דמשו הכי דרשו
מ'לא תשיא' כדי למיסמכיה ל"לכלב תשליכו אותו" כדי לדרוש מזה שראוי להשליכו לכלבי ,
אבל הכא קשה ,וצרי עיו .
