Page 320 - haFETS-2
P. 320

‫‪ i llk rxd oeyl zekld‬חיי‬              ‫‪ atx‬חפ‬

                                       ‫‪miigd xewn‬‬

    ‫ַמ ָ ‪) ,‬כב( ְו ֹלא ַי ְח ְסר ָ ֶזה ַ ֵ ַה ְ ָר ִטי ַהַ"ל‪ְ ,‬ו ַעֵ ִ ְב ֵאר‬
                               ‫ַמִי ַחִ י ‪.‬‬

    ‫©‪ֶ x`¥ a¨`£e‬את ְ ָבַרי ְ ִעְנַי ַה ֶע ֶלת‪ֵ ְ ,‬די ֶ ֹא ָיב א ַה ֵרא ִל ְטע ת‬
    ‫ָ ֶזה‪ ְ .‬ג ‪ ֶ ,‬ה א ַמ ִ יר ְ ֶט ַבע ָה ִאי ָהר ֵכל ְל ִפי ִע ְנַי‬

    ‫‪miig min x`a‬‬

    ‫לפלוני‪ ,‬כדי שישמור עצמו ממנו‪ ,‬כמו ויפייס להנידו ‪ ,‬כשישמע שהבריות‬

    ‫שמבואר לקמ בהלכות רכילות בכלל מגנות אותו עבור זה‪.‬‬

    ‫ט' סעי ג' ]א צרי ליזהר שלא יחסרו )‪mihxtd ok mb dfa exqgi `le (ak‬‬

    ‫‪xac iptn yexita mx`a`e .l"pd‬‬          ‫בזה הפרטי שמבואר ש ‪ ,‬שה כעי‬
                                          ‫אלו שבכלל זה‪ ,‬דאי לאו הכי‪ ,‬ילכד‬
    ‫‪`edy envra rnyiy (` :dfa ycgzpy‬‬       ‫ברשת של רכילות[‪ .‬וכל שכ דלאחר‬
    ‫‪,mixg`n df rnyy `le ,x"dyl eilr xtiq‬‬

‫‪10‬‬  ‫מותר לספר‪ ,‬א הוא רואה שיבוא תועלת `‪on ahid opeaziy (a .el xxazpy `l m‬‬

    ‫‪lcbi `ly (b .x"dyl llka `edy oicd‬‬     ‫מזה‪ ,‬וכמו שכתבנו בפני בסעי זה‪.‬‬

    ‫‪ zn`ae‬כל דברינו שבפני בסעי זה‪oiekiy (c .`idy dnn xzei dleerd eilr ,‬‬

    ‫נכללו במה שאמרו )ירושלמי פאה ‪,mipta df sirqa izazky enk ,zlrezl‬‬

    ‫פ"א ה"א( 'מותר לדבר לשה"ר על בעלי ‪ielz dgkedc hxtd (d .d`py cvn `le‬‬

    ‫המחלוקת' )ראה לעיל כלל ח' סעי ח'(‪ .‬וא ‪,ezgkeza el lireiy xryn `ed m` :dfa‬‬

    ‫דדינא הכי כמו שכתבנו‪ ,‬מכל מקו ‪wx ,mixg`l dzr zrl eilr xtqi `l‬‬

    ‫רבינו יונה שכתב 'והמספר לשה"ר'‪ ,‬לא ‪rxd oeyl xetiqd lr dlgzn epgikei‬‬

    ‫איירי בזה האופ ‪ ,‬רק כמו שכתבנו בס"ק ‪rpni df ici lr ile` ,exag lr xtiqy‬‬

    ‫כ'‪ ,‬מדכתב‪' :‬ולא ביקש פניו להעביר ‪m` la` ,eilr rxd oeyl cer xtql `ly‬‬

    ‫על עונו'‪ ,‬משמע דההיתר שלו משו זה ‪`l ,el lirei `l ezgkezy xryn `ed‬‬

    ‫בלבד‪ ,‬א שלא יגיע עוד ריעותא אחרת ‪ .df oipra llk enr gkezi‬אחד‪ ,‬כי על‬

    ‫להנידו ‪ ,‬ולא חשש רבינו יונה לאיסור ידי זה שיוכיח אותו‪ ,‬יוסי לבזות אותו‬

    ‫רכילות‪ ,‬אלא ודאי כמו שכתבנו‪ ,‬דאיירי יותר תיכ בפניו ממש‪ ,‬ולא גרע ממה‬

    ‫שכבר נתגלה להנידו ‪ ,‬ולא נשאר לנו שאמרו חז"ל )ערכי ט"ז‪' (.‬אל יספר אד‬

    ‫רק מטע סיפור גנות של זה המספר‪ ,‬בשבחו של חבירו‪ ,‬שמתו ' וכו'‪ .‬ועוד‪,‬‬

    ‫ולכ התיר רבינו יונה‪ .‬וטעמו הוא כמו כי קרוב מאוד לצאת קלקול על ידי זה‪,‬‬

    ‫שהובא בשמו בשיטה מקובצת לבבא כי כשידע שאחד נלח עמו בעני זה‪,‬‬

    ‫בתרא‪ ,‬כדי שיגנו הבריות פועלי או ‪ ,‬יהיה רוצה מאוד להראות לכל שהדי‬

    ‫וג אולי הוא בעצמו ישוב על ידי זה עמו‪ ,‬ויקדי עצמו לספר הדבר לפני כל‬
   315   316   317   318   319   320   321   322   323   324   325