Page 124 - 20122

‫איי דונט לייק פיפל טאצ׳ינג מיי סטאף‬

‫״דפנה! האוכל הגיע!״ צעקתי מדי יום ביומו לעבר אחותי‪ ,‬כאילו‬
‫היא בחדר השני‪ ,‬בזמן שהיא נמצאת במרחק ‪ 45‬דקות נסיעה‪ .‬היה‬
‫לי מאוד חשוב שהשליח מהקובה־בר ידע שאני לא אוכלת שתי מנות‬

‫קובה סלק ושתיים חמוסטה לבד‪ .‬אפילו שאני כן‪.‬‬

‫זוכרים שבחופש שבין כיתה ו׳ ל־ז׳ חשבתם לעשות שינוי תדמית‬
‫ולהגיע לשנה החדשה‪ ,‬בבית הספר החדש‪ ,‬בגרסה משופרת‪ ,‬שכולם‬
‫יאהבו? השקעתם באאוטפיט לפי צו האופנה‪ ,‬נפרדתם מהמושג‬
‫"צו האופנה" כמו גם מהגשר בשיניים ועשיתם מאמץ להתחבר עם‬

‫מלכת השכבה?‬

‫ממש כך עמדתי‪ ,‬עם חיי הקצרים ארוזים במזוודה‪ ,‬ונכנסתי לביתי‬
‫החדש בדיזנגוף ‪ .185‬קניתי מלתחה חדשה ב״אמה״ כמו אפרת גוש‪,‬‬
‫חיזקתי את הצבע האדום בשיער‪ ,‬לבשתי גם מחשוף וגם חצאית ובכל‬
‫הזדמנות שהיתה לי סיפרתי כמה אני מגניבה ופרועה‪ .‬במקרר שלי היו‬
‫רק אור וקופסאות חמאה קטנות שהגיעו במשלוחים‪ .‬התריסים בדירה‬
‫שלי היו תמיד מוגפים‪ .‬שידרתי ברדיו תל אביב תוכנית הומור יומית‪,‬‬
‫בה התעקשתי‪ ,‬שלהגיד זין וכוס בשידור חי זה צעיר ובועט‪ .‬לכל מי‬
‫ששאל למה אני לא בזוגיות‪ ,‬מיהרתי להסביר‪ ,‬שנישואים ומונוגמיה זה‬
‫לחלשים ולעומת זאת סטוצים ומערכות יחסים לא מחייבות‪ ,‬שמורים‬
‫לחזקות שבנשים‪ .‬היו לי שתי מערכות יחסים מבוססות סקס וסמים‪,‬‬
‫שבאו והלכו לסירוגין‪ .‬חייתי בסרט שכתבתי בעצמי ונהניתי מכל‬
‫רגע‪ ,‬או לפחות מרוב הרגעים‪ .‬היום כאימא לא הייתי רוצה לדמיין‬
‫את הבת שלי בסיטואציה דומה‪ ,‬אבל אי שם‪ ,‬בתחילת שנות העשרים‪,‬‬
‫היה משהו משחרר ונפלא בדמות הזאת שבניתי לעצמי‪ .‬זאת שאוכלת‬
‫לבד בסתר ארבע מנות של קובה ויוצאת לחמישה ברים כל ערב‪ ,‬רק‬

‫כדי לחזור הביתה לבד או עם אחד מאותם שני גברים‪.‬‬

‫המשותף לאותם גברים‪ ,‬שבהם השקעתי את המחצית הראשונה של‬
‫שנות העשרים שלי‪ ,‬היה ששניהם הסכימו או אולי אפילו רצו לשכב‬
‫איתי שוב ושוב‪ ,‬אבל העדיפו שאיש לא ידע מזה‪ .‬מתוקף היותי‬
‫הכוכבת הראשית בסרט‪ ,‬סידרתי לי תפיסת עולם שגוזרת כי סקס‬
‫לא מחייב זאת ההמצאה הטובה ביותר מאז הבורקס וכי אין לי שום‬
‫כוונה בשום שלב לפתח מערכת יחסים‪ .‬אולי זאת היתה הדרך שלי‬
‫לשמור אותם קרוב ואולי זאת היתה הדרך להימנע מאותו מקום מוכר‬

‫‪124‬‬