Page 123 - 20122
P. 123
יצאנו אל השביל המוביל אל הרחוב והתחלנו לצעוד .ניסיתי ללכת
הכי לאט שאפשר ,מנסה לחשב בראשי את הצעדים שיבואו עת נצא
מן השער .כשאימא הניחה את ידה על הידית במטרה לצאת מהחצר,
נשכבתי על השביל ,לפתי את פני בידי ,רגלי התנופפו ובכי תמרורים
נשמע בקולי קולות ,״אין לי אימא אחרת!!!! לעולם לא אגיד את זה
יותר!!!״ אימא חיבקה אותי חזק ,ויחד צעדנו בשביל בחזרה הביתה.
סידרנו את הבגדים ,הבובות ושני הצעצועים במקום וניגשנו למטבח,
לאכול סנדוויץ׳ מקושקשת.
123
