Page 12 - 5422
P. 12
| 12מסוכלים
מחוסר ההיכרות עם הצד הפלסטיני ומחוסר הרגישות כלפיו .הגישה
המתנשאת הזאת קיבעה בקרב הקצינים הבכירים בשטחים את האמונה
שהפעלת עוצמה צבאית וירי ידכאו את ההפגנות ,ו"הגל" יחלוף.
היעדר מנהיגות מדינית ישראלית ובריחה מקבלת החלטות קשות
הפכו עמדה זו לאסטרטגיית הפעולה הרשמית של צה"ל.
לי היה הסבר אחר להשתלשלות האירועים .התגובה של צה"ל
להתקוממות העממית באש חיה ,תגובה לא מרוסנת ולא מפוקחת ,היא
זו שהובילה לעלייה באלימות בצד הפלסטיני .הייתי קשוב לקולות
הפלסטינים ,שנדהמו מעוצמת האש ומהכוח המופרז לפיזור הפגנות
שהופנו כלפיהם ,וזעמו על כך .התגובה הצה"לית גרמה למותם של
צעירים פלסטינים רבים ,והדם הזה התנקז ל ַל ָּבה של שנאה עזה,
שבעבעה והתעצמה מתחת לפני השטח ,עד שהתפרצה חודשים אחדים
אחר כך בנחשולים אדירים והציפה את רחובות ישראל.
הערכתי באותו זמן שהמצב יחריף ,ששני העמים ייכנסו שוב
לזירת ההתגוששות ,לסבב נוסף שבו יחבטו אחד באחר ללא רחמים,
עד שיצנחו יחדיו על רצפת הזירה מותשים וחבולים ,מתבוננים זה
לעבר זה לראות מי יתרומם ראשון לסבב נוסף .צפיתי שההפגנות
יימשכו ויתגברו ,וכך גם האש שיפעיל צה"ל ,שתגרום לעוד הלוויות
של פלסטינים ,שיגרמו בתורן לעלייה במפלס ההסתה והשנאה בצד
הפלסטיני ,וחוזר חלילה .השלב הבא ,הבלתי נמנע ,יהיה פיגועי נקמה,
שיגררו "תגובה ישראלית" ,כינוי למגוון פעולות עם תוצאה זהה:
המוני פלסטינים משולהבים ברחובות ,נושאים אלונקות עם גופות של
שהידים ,שמספרן גדל מיום ליום ,חלקן שלמות ,אחרות מרוטשות,
אך כולן חשופות .ושוב פיגועי נקמה ,שיובילו ל"תגובה ישראלית"
חריפה יותר .כך ייכנסו שני העמים למעגל דמים מטורף שאף אחד לא
יודע איך ומתי ייקטע.
אך לא אני ולא אחרים בשב"כ ובמערכת הביטחון ראינו באמת
את הנולד ,מכיוון שלא היינו ערוכים להתמודדות עם האויב הישן־
חדש ,ארגון פת"ח .מאז חתימתם של הסכמי אוסלו במחצית הראשונה
של שנות התשעים אסף השב"כ מודיעין וסיכל בעיקר פעילות של
