Page 29 - 5422
P. 29

‫שתדמק המטרה ‪|29‬‬

‫אני לא ממתין לתשובתה ומנחה אותה לגייס את כל אמצעי איסוף‬
‫המודיעין‪ ,‬כדי לספק לי כמה שיותר מידע עליו‪ .‬לפני שאני מנתק אני‬
‫מוסיף‪" ,‬אני בטוח שיחד נוכל לגייס אותו כמקור מעולה‪ ,‬שיסייע לך‬
‫ולי לרסק את התנזים בעיר"‪ .‬אני מנתק בתחושת סיפוק וגאווה‪ :‬בכל‬
‫זאת קיימתי את ההבטחה שלי למנהלים‪ ,‬אבל אני יודע שההתנהגות‬
‫שלי בכלל לא השתנתה‪ .‬אני מפעיל את הילה למען השגת המטרות‬

               ‫שלי‪ ,‬ממש כמו שאני עושה עם כל אדם אחר מסביבי‪.‬‬
‫אני נשען לאחור על משענת הכיסא ונהנה מכמה רגעי מנוחה‪.‬‬
‫עוד מעט יתחיל המבצע‪ ,‬שמטרתו לקחת את אחד הכלים של הקבוצה‬
‫השנייה‪ ,‬השחורים‪ ,‬ולצבוע אותו בלבן‪ ,‬בלתי נראה לאיש מלבדי‬

                            ‫ומלבד אנשי השב"כ שיסייעו לי במבצע‪.‬‬

‫אני יושב בג'יפ באפיסת כוחות אחרי אישור תוכנית למבצע מעצרים‬
‫של ‪ 12‬פעילי תנזים המתגוררים בכפרים שעוטפים את טול כרם‪.‬‬
‫המטרה הרשמית של המבצע מוגדרת כסיכול תשתית התנזים באזור‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬זה כיסוי לעוד פעולה שתכליתה לנקום במחבלים שרצחו את‬
‫שני הישראלים בפיגוע ההוא‪ .‬אני מנסה להתרכז בתיקיות שבידיי‪.‬‬
‫ניבטות מהן הפנים האילמות של ‪ 12‬הצעירים המיועדים למעצר‪.‬‬
‫בעוד כשעתיים אגיע אליהם הביתה‪ ,‬אהיה השליח הנושא את הבשורה‬
‫המרה והידועה‪ .‬כוחות הצבא המלווים אותי יכתרו את הבית‪ ,‬ייכנסו‬
‫בלי להמתין להזמנה‪ ,‬יסרקו אותו‪ ,‬ורק אז‪ ,‬אני‪ ,‬השריף‪ ,‬אכנס ואנעץ‬
‫מבט חמור־סבר‪ ,‬מסתורי ונטול חמלה בבני המשפחה המצטופפים‬
‫בסלון‪ ,‬במרחב האינטימי שרק לפני זמן קצר פעם בקולות דיבור‬
‫וצחוק‪ ,‬וענני מחשבות ריחפו בו‪ ,‬ועכשיו שוררים בו דממה ופחד‪ .‬הם‬
‫יביטו בי בבהלה או באימה‪ .‬לעיתים נדירות דימיתי לראות מבט אוהב‬
‫או שמץ של חיבה‪ .‬ידעתי שזה רק בעיני רוחי‪ .‬כולם שם חולקים אותה‬

                                        ‫תחושה — הם מתעבים אותי‪.‬‬
‫בבתים הרבים שביקרתי בהם‪ ,‬הילדים הם אלו שמשכו את תשומת‬
   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34