Page 11 - 13322
P. 11
ֲח ֵברּות בת 70
מרגלית (מרגה) שלו הבית בנורדיה.
העין ,רחוק מן הלב" .ובכל זאת כשראיתי אותו באקראי בשנת 1949עלינו ארצה מצ'כוסלובקיה הורי ,אחי
ברחוב ,כול העיר יכלה לשמוע את הלמות ליבי... הצעיר ואני ,ילדה חמודה בת ,7עם שיער בלונדיני
ועיניים כחולות .גרנו בדירת שיכון בנתניה .כעבור 4
באותם ימים עמוס היה בשבילי חבר קרוב -לשוחח, שנים ,עברנו להתגורר בבית פרטי קרוב יותר למרכז
לטייל לצאת לסרטים והצגות ,לפלאפל וכד' .הוא העיר והצטרפתי לכיתה ה' בבית ספר ביאליק שם
לא היה בשבילי חבר רומנטי ולא ראיתי בו מישהו הכרתי את אלונה ,חברת ילדות שלי .הכול עשינו
שיכול להיות בעלי .כשהתגייסתי חלה תפנית .עמוס יחד ,ונשארנו חברות טובות עד היום .באותה שנה
התייאש ,החליט לוותר עלי וסיפר לי על ההצלחות ובאותה כתה הכרתי גם את עמוס ,נער שובב שנראה
הרומנטיות שלו ,אני התעוררתי והחלטתי שמצאתי טוב ,עם חוש הומור ,ממש חתיך! עמוס שבה את
את הגבר של חיי .חברתי אלונה התגייסה לעזרתנו ליבי ,אבל היה קשה איתו .כדי למשוך את תשומת
ולחשה לו באזן שכדאי לו להמשיך לנסות .ואכן, ליבי ,הציק לי ,משך לי בשיער ,צבט אותי ולעיתים
השתחררתי ,אמרתי כן ובשנת 1964נישאנו ובהמשך אף הביך אותי לפני כולם .בכיתה ח' נפרדו דרכינו.
עמוס עבר ללמוד בבית הספר המקצועי "אורט",
הפכנו הורים לשני בנים ובת וסבים ל 11-נכדים. ואני עברתי לתיכון הדתי "בר אילן" .למרות זאת
המשכנו להיפגש בתנועת הנוער "הצופים" ,הלכנו
מזה כעשור שאנו גרים בבית בנורדיה ונהנים מכול
מה שיש למקום להציע .יש בינינו אהבה גדולה עד לקולנוע ובילינו יחד.
היום ,כיף לנו לחוות יחד את היום-יום ,להזדקן ביחד,
להיזכר ולזכור בחיוך אירועים ורגעים מ 70-השנים עמוס התגייס לצבא ,אני למדתי ב"מכון וינגייט" שם
שאנו "סוחבים" יחד ולאחל לעצמנו עוד שנים רבות פגשתי כול מיני ספורטאים ואלופים למיניהם שסובבו
לי את הראש .עם עמוס נפגשתי פחות " -רחוק מן
וטובות ביחד.
“יש בינינו
אהבה גדולה
עד היום ,כיף
לנו לחוות יחד
את היום-יום,
להזדקן ביחד,
להיזכר ולזכור
בחיוך אירועים
ורגעים מ70-
השנים שאנו
"סוחבים" יחד
ולאחל לעצמנו
עוד שנים רבות
וטובות ביחד”.
11מעת לעט
