Page 16 - 13322
P. 16
לזכר רעיה
יעל אייל הבית בכפר סבא
שמעתי מחדרי חילופי אש .הבנתי שהסורים בהתרגשות רבה אני כותבת את אשר ארע
בחרו לירות על גדות .התחלתי לרוץ בתעלות ב .24.6.57-באותה שנה הגעתי לקיבוץ גדות,
לכיוון בונקר המרפאה וצריף חדר האוכל. נערה בת 19במעמד של של”ת (שרות ללא
כשהתקרבתי נשמעו עוד שתי יריות בודדות. תשלום) באישור מיפקדת הנח”ל .מנינו כ60-
ראיתי התקהלות של חברים בפתח חדר האוכל חברים ועשרה ילדים .יום העבודה שלי התפצל
מסביב לרעיה המדממת .לפני שאיבדה את ההכרה לעיתים לחדר האוכל ,לגינון ולעזור לרעיה האחות
הספיקה להגיד לי “המפתחות של המרפאה בחדר
שלי ”.האמבולנס שהוזמן העביר אותה לפורייה, במרפאה.
בית החולים הקרוב ביותר .היא נפטרה בדרך .שתי
הצליפות היו מה’מורתפע’ -כיום ״מצפה גדות״ שם זכיתי להיפגש עם רעיה כמה פעמים בשבוע
טבע האמן גרשון קניספל לוח ועליו חרות“ :לאנשי ולמרות שהייתי צעירה ממנה התקרבנו מאוד זו
לזו .חברות עם הבטחה להמשך .לעולם לא אשכח
גדות מכאן אתם נראים גדולים שבעתיים”. את דמותה התמירה ,החיוך הכובש ,הסדר המופתי,
התנועות המדודות ואת המדבקות בכתב ידה המסודר
ובחתימתה המיוחדת .פעם בשבוע נהגנו לרדת יחד
לבונקר המרפאה לסדר ולעדכן כשעד מהרה התוודינו
על הקלסטרופוביה של שתינו .בעיקר הערצתי אותה
על הגישה הרצינית שלה למקצוע האחות ולחברים
והילדים שבהם טיפלה.
ב 24.6.57נפגשנו בחדר האוכל .אני עבדתי משמרת
בוקר ורעיה התחילה יותר מאוחר .כמה שבועות לפני
כן נהרג ליד הירדן מהנדס איש מקורות .הסכסוך עם
הסורים התנהל בעיקר בנושא המים והטיית הירדן.
באותו יום המא”ז (מפקד האזור) ,הגיע לחדר האוכל
בשעות הבוקר והודיע לנו שצה”ל החליט לנקום את
הריגתו של המהנדס .לשם כך יורידו צלפים קרוב
לירדן לביצוע ‘פעולת תגמול’ .הסורים ישבו על גדת
הירדן מולנו .בימי שישי היינו שומעים את קולות
הצהלה במסיבות שהתקיימו אצלם במוצב שמולנו
כשהרועים שלנו לימדו את הרועים שלהם מהעבר
השני שירים בעברית .סוג של ‘שלום מדומה’ בלתי
נתפס שמדי פעם התנפץ לרסיסים.
“ייתכן שהסורים יבחרו לירות לעבר הקיבוץ כתגובה
לירי הצלפים” ,אמר אורי המא”ז“ ,כשתשמענה יריות
תסגורנה את ברז הגז ותיכנסנה לתעלה שמאחורי
חדר האוכל” הורה אורי המא”ז .לא התרגשנו במיוחד,
זה היה חלק מהווייתנו .היינו צעירים חדורי אידיאלים
ולכן בחרנו להתיישב במשק ְס ַפר קרוב לסורים.
סיימתי את עבודתי ואכן ,בערך בשתיים בצהריים,
16מעת לעט