Page 224 - 28222
P. 224
שרה פכטר
דוד כהן ,אחת הנשים הכי עסוקות שאני מכירה ,שהצליחה לתת לי
מהזמן היקר שלה ,שהקשיבה ,העירה וקראה.
לקובי עקיבא שזכינו להכיר אותו ,מעודד ,מפרגן ,משמח את כל
הסובבים אותו.
את הצד השני של הלב ששייך למאיה פדר רק אני מכירה ,שבת
בבוקר ,כוס קפה ועוגה ,רק שתינו יחד .תודה.
תודה לוורד בראון שתמיד יודעת להגיד את המילה הנכונה,
לעשות את הדבר הנכון ,ולהרעיף כמויות של שמחה על הסובבים
אותה ,רק טוב עבורך.
לחנה אפיק ,קולגה ,עורכת נפלאה ובעיקר חברה נדירה.
תודה מיוחדת לפרופסור שמחה יגל שהוא חלק בלתי נפרד
מהולדת הספר וממסע שלם.
תודה לעורכת נועה מנהיים (זכות לעבוד איתה) .עברנו מסע ארוך
ומתיש ,מחיקות וכתיבות ושעות של דיונים ,את כנראה לב מיוחד באם
שרדת את בלגן הסופרת שבי .היה מרתק ,היה שווה.
תודה אישית לעורך הדין אשר ברק ,כשמו כן הוא ,ברק בתולדות
המשפט ,ביקשתי את עצתו והוא ,במקצועיות וטוב לבב ,האיר והעיר
בסוגיות שנגעו לעולמו.
ולסיום ,אם למדתי דבר אחד במהלך המסע הזה ,הרי שהוא לא לדחות
למחר מה שאפשר לעשות היום.
בוקר אחד ,בדרכי לפגישה עם נועה ,קיבלתי טלפון מקולגה .קולה
היה עצוב .היא סיפרה לי שהיא חולה מאד ובדרך לכותל ,ושאלה אם
אוכל לבוא לפגוש אותה כי היא חייבת לספר לי משהו חשוב.
"אני בדרך לפגישה ",אמרתי לה" ,אבוא אלייך מחר".
המחר שלה לא הגיע .הלב שלה נדם.
עד היום אני מצטערת .יהי זכרך ברוך ,טל .מבטיחה לא לשכוח
את הלקח.
224
