Page 9 - 28222

‫הקדמה‬

‫מטחנת הקפה הפיצה ארומה מטריפת חושים‪ .‬אבא עמד בחלוק בית‬
‫וסובב את הידית שגרסה את הפולים לגרגירים ריחניים בעלי ניחוח‬

‫מעקצץ‪.‬‬
‫"בוקר טוב‪ ,‬נסיכה‪ ",‬מילמל אבא יואל והניח ּה על ברכיו‪ ,‬בעודו‬
‫לוגם מהקפה העשיר‪ ,‬המנחם‪ ,‬המלהט קיבה ומעי ומשכיח את אימי‬
‫הליל‪ ,‬שבמהלכו דומה היה שדעתו נטרפת במרחביה הפראיים של‬
‫סערת האימה‪ .‬זו יצרה מאזני כוח מרוסנים ושוצפים לסירוגין בשיחה‬
‫שבין אבא יואל לאחיו‪ ,‬ובינם לבין ציוויי הנפש ששכנו עמם — אך לא‬

‫בהכרח בתוכם‪.‬‬
‫הפיכחון הכה באבא יואל‪ .‬לעובדה כי קולות המריבה הלילית‪ ,‬אם‬
‫אכן נשמעו‪ ,‬נתפסו ללא ספק בתורת שגרה הכרחית‪ ,‬נודעה השפעה‬
‫מכרעת על האפשרות — הקרובה לוודאות — שלפיה לא הורמה‬

‫שפופרת אל תחנת המשטרה כדי להלשין על הגנב‪.‬‬
‫המקום ההגיוני להסתרת הראיות היה הכספת‪.‬‬

‫‪9‬‬