Page 11 - 28222

‫אמצע שום מקום‬

‫טרגדיית חיים שלמה‪ ,‬העוטפת את הגורל באירוניה‪ .‬אביו חלש על‬
‫מאות דירות‪ ,‬ושכר הדירה פירנס את בני ביתו‪ .‬המחנה הלך והתרחק‬

‫מזיכרונותיו‪ ,‬עטוף ומרופד בשטרות‪ .‬הילדים שלו לא יסבלו‪.‬‬
‫הוא חזר הביתה ביום בהיר אחד‪ ,‬שהיה במקרה יום שישי‪ ,‬אחרי‬
‫שגילה כי השותף שלו בגד בו‪ ,‬השתמש במיליוני דולרים כדי להמר‬
‫בבורסה‪ ,‬משך ומשך‪ ,‬החליק וזייף מסמכים‪ .‬הוא גרר את רגליו במין‬
‫חידלון נורא‪ ,‬ונחש המוות הסתער עליו‪ ,‬הכאבים בחזה התחילו עם‬
‫כניסת שבת המלכה‪ .‬הוא ראה את המחנה מתקרב‪ ,‬את גדר התיל‪,‬‬
‫שמע את צעקות החברים שלו‪ ,‬ראה את קת הרובה לועגת לו‪" ,‬בסוף‬
‫לא הצלחת‪ .‬הילדים שלך יסבלו‪ ",‬והכאבים בחזה התגברו‪ .‬הוא צנח‬

‫היישר אל זרועותיו של יואל‪ ,‬שהגיע לארוחת השבת‪.‬‬
‫כשכוחות ההצלה הגיעו‪ ,‬אבא כבר לא היה איתם‪ .‬אמא אפילו לא‬

‫בכתה‪ ,‬הדמעות שלה כולן נספגו באדמת גרמניה הרוויה‪.‬‬
‫ההלם‪ ,‬הידיעה שנותרו בחוסר כול‪.‬‬

‫והמסמכים שיכולים להכניס את השותף לשנים בכלא‪...‬‬
‫"ומה זה יעזור אם נקבל כסף?" הוויכוחים והצרחות עד לב השמים‪.‬‬
‫ואבא שלהם ניצח‪ ,‬רוחו‪ ,‬ערכיו‪ ,‬ניקיון כפיו‪ .‬להם כבר לא היה טעם‬

‫להישאר באמריקה‪ .‬אין כסף ואין אשראי‪ .‬לא לעולם חוסן‪.‬‬
‫הוא החליט לעלות לארץ הקודש ולחונן את עפרה‪ .‬עטרה‪ ,‬בתו‬
‫הבכורה בת התשע‪ ,‬ושלושת אחיה ואחיותיה עלו על מטוס‪ .‬הכספת‬
‫שלעיל שוגרה כדואר לנחלת עזריאל‪ ,‬היישוב שבו התיישבה המשפחה‬
‫לאחר חצי שנה של שוטטות והגעה למסקנה הבלתי נמנעת כי דרושה‬
‫סביבת מגורים שתענה על הדרישות הכלכליות (כלומר קרוואן במימון‬
‫ממשלתי) ותשביע את יצר הציונות‪ ,‬והיו גם שיקולים מעורפלים שהיו‬
‫קשורים לתוכניות ארוכות טווח (כלומר התקווה שיום אחד יוכלו‬
‫לזכות להכות שם שורש של קבע)‪ .‬כך הגיעה עטרה עם משפחתה‬
‫ליישוב והיא כבר חוגגת עשור‪ ,‬צעירה ונורמטיבית למראה‪ .‬הכספת‬
‫הוסלקה אל מתחת למיטתם של ההורים‪ ,‬שתפסה חלק ניכר מחלל‬

‫‪11‬‬