Page 10 - 28222
P. 10

‫שרה פכטר‬

‫הקוד של שש־עשרה הספרות ורצף עשר האותיות הלטיניות‬
‫"‪ "Revolution‬פתח את דלתה המשוריינת של כספת הבית‪ ,‬שבתוכה‬
‫שכנו ההוכחות המוחצות‪ ,‬המצערות‪ ,‬לעובדות הבלתי ניתנות לערעור‪,‬‬
‫שלפיהן התקיים שיתוף פעולה הדוק בין שותפו של אביו המנוח‬

                                                    ‫לברוקר המניות‪.‬‬
‫אבא יואל נאנח‪ .‬רק לפני חודש איבד את אבא שלו‪ ,‬והוא מפחד‬

                                              ‫שהשפיות שלו בסכנה‪.‬‬
‫אתמול בלילה הם ישבו כאן‪ ,‬האחים שלו‪ ,‬ודנו לעומק בסוגיה‪.‬‬
‫אם יעבירו את המידע שיש להם על השותף‪ ,‬הוא ישב בכלא והם‬
‫יקבלו את כל כספם בחזרה‪ .‬צעקות עפו באוויר‪ ,‬והוא‪ ,‬יואל‪ ,‬הבן‬
‫הבכור‪ ,‬התעקש‪" ,‬אבא שלנו‪ ,‬שעבר את המחנות‪ ,‬שראה את המוות‬
‫מול העיניים‪ ,‬היה מעדיף שנחיה בלי שקל ולא נסגיר יהודי שאחת‬

                                                       ‫דינו‪ ,‬מאסר‪".‬‬
‫"יואל‪ ,‬הוא גנב את אבא‪ ,‬הוא גנב את נשמתו‪ ",‬אחיו פרץ בבכי‬

                              ‫נסער‪ ,‬והם כולם דמעו‪ ,‬כל אחד בתורו‪.‬‬
‫כי מה יהא על נשמתו של אבא ששרד את המחנות ונשבע לעצמו‬
‫שהילדים שלו יקבלו את כל מה שלא קיבל? אבא שניצל והתחתן עם‬
‫ניצולה כמוהו‪ ,‬אבא שעבד מבוקר עד ליל‪ ,‬וביום שהבניין הראשון‬
‫שקנה עם שותפו עמד על תלו הזיל דמעות של אושר כמים ומילמל‪,‬‬

                                ‫"בנים שלי‪ ,‬לא תדעו עוד מחסור‪"...‬‬
‫והם אכלו במסעדות טובות‪ ,‬והם נישאו והכסף זרם‪ ,‬והאבא?‬
‫עיניו נצצו מאושר‪ ,‬והוא‪ ,‬יואל‪ ,‬אפילו לא קנה דירה‪ ,‬הוא התחתן והם‬
‫החליטו — הוא ואשתו שושנה — לבדוק‪ ,‬לחוות‪ ,‬רק אז ירכשו בית‪ ,‬הם‬

                       ‫לא חלמו שיום אחד האשראי ייגמר בטרגדיה‪.‬‬
‫שושנה אשתו היתה זורקת את הסירים מדי יום חמישי‪ ,‬כי אפשר‬

                                                      ‫לקנות חדשים‪.‬‬
   ‫בחלומותיו הגרועים ביותר לא חלם שיגיע להתגורר בקרוואן‪.‬‬
‫ואז זה קרה‪" ,‬ביום בהיר אחד"‪ ,‬הקלישאה שמקבצת אל תוכה‬

                                ‫‪10‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15