Page 155 - 26076_kinrt.26076_p_kinrt.1.1A
P. 155

‫הזוג המושלם ‪|155‬‬

‫מופקרת‪ .‬קארן נשמעת כמו אמא שלה‪ ,‬או אפילו סבתא שלה‪ .‬מי‬
‫משתמש במילה מופקרת כדי לתאר אישה? אף אחד‪ .‬לא בארבעים‬
‫השנה האחרונות‪ ,‬בכל אופן‪ .‬קארן בטוחה שמריט בחורה נחמדה‬
‫מאוד‪ ,‬הרי אחרת סלסט לא הייתה אוהבת אותה כל כך‪ .‬הערב מריט‬

                                                       ‫לבושה שחור‪.‬‬
‫"אני‪ "...‬אומרת קארן‪ .‬עכשיו היא מבולבלת לחלוטין‪ .‬בבית‬
‫הזה יש יותר חדרים מאשר במלון‪" .‬אני חושבת שהתבלבלתי בדרך‬

                                  ‫איכשהו? חשבתי שזה החדר שלי‪".‬‬
‫"אה‪ ,‬כן‪ ,‬זה החדר שלך‪ ,‬גברת אוטיס‪ ",‬אומרת מריט‪" .‬רק חיפשתי‬

                           ‫את סלסט‪ .‬את יודעת במקרה איפה היא?"‬
‫"סלסט?" אומרת קארן‪" .‬היא הייתה בחוץ בפעם האחרונה שראיתי‬

                                     ‫אותה‪ .‬תיכננה לצאת עם בנג'י‪".‬‬
‫"או־קיי‪ ",‬אומרת מריט‪ .‬נראה שהיא ממהרת מאוד‪ .‬היא משתחלת‬
‫במסדרון על פני קארן ויורדת במדרגות‪" .‬תודה‪ ,‬גברת אוטיס‪ .‬לילה‬

                                                               ‫טוב‪".‬‬
‫"לילה טוב‪ ",‬אומרת קארן‪ .‬היא עומדת במקום ובוהה בדלת חדר‬
‫השינה‪ .‬היא חיפשה את סלסט? בחדר של ברוס וקארן? למה‪ ,‬לכל‬
‫הרוחות? למה לא לחפש את סלסט בחדר של סלסט‪ ,‬שנמצא בצד‬
‫שמאל של המסדרון? מסתבר שהפדרלי ההיא ריססה גרפיטי מלוכלך‬
‫על קירות התודעה של קארן‪ ,‬כי עכשיו קארן משוכנעת שהיא עומדת‬
‫לפתוח את דלת החדר ולמצוא שם את ברוס‪ ,‬ואז היא תיאלץ לשאול‬

                      ‫את ברוס מה הוא ומריט עשו יחד לבדם בחדר‪.‬‬
‫מריט לא פלירטטה עם ברוס מוקדם יותר היום? חם לי רק‬

                                                   ‫מלהסתכל עליך‪.‬‬
‫קארן מסובבת את הידית ופותחת את הדלת בתנופה‪ .‬החדר חשוך‬

                                                               ‫וריק‪.‬‬
‫קארן משחררת אוויר מריאותיה‪ .‬היא משעינה את המקל כנגד‬
‫שידת הלילה ומתיישבת על המיטה‪ ,‬מחכה שפעימות לבה המואצות‬

                                                               ‫יאטו‪.‬‬
   150   151   152   153   154   155   156   157   158   159   160