Page 30 - 26076_kinrt.26076_p_kinrt.1.1A
P. 30
30אלין הילדרברנד|
היא יודעת שהם מעוררים סקרנות גם מפני שהם עניים ושהיא
חולה ,ומקווה שהאנשים לא יהיו שיפוטיים מדי כלפיה וכלפי ברוס.
"שלום ",אומרת קארן לחבורה שהתקבצה סביבם" .אני קארן
אוטיס ".היא תרה אחר פרצוף מוכר ,אבל גריר נעלמה ,ולסלסט אין
זכר .קארן ממצמצת מול אור השמש .את בנג'י ,הארוס של סלסט,
היא פגשה רק שלוש פעמים ,והדבר היחיד שהיא זוכרת ממנו ,תודות
להשפעת הכימו ,הוא קווצת שיער בולטת שהיה עליה להתאמץ לא
לשלוח יד ולהחליק כל עשר שניות .שני גברים צעירים ונאים עומדים
מולה ,וקארן יודעת שאף אחד מהם הוא לא בנג'י .אחד מהם לבוש
חולצת פולו אלגנטית בצבע תכלת ,וקארן מחייכת אליו .הוא מתקדם
אליה ביד מושטת.
"אני תומס וינבורי ,גברת אוטיס ",הוא אומר" .אח של בנג'י".
קארן לוחצת את ידו של תומס; אחיזתו כמעט כותשת את עצמותיה
לאבקה" .תקרא לי קארן ,בבקשה".
"ואני ברוס ,ברוס אוטיס ".ברוס לוחץ את ידו של תומס ואז את
ידו של הבחור שלידו .שערו כהה מאוד ועיניו כחולות וצלולות .הוא
נאה כל כך ,עד שקארן מתקשה שלא ללטוש בו עיניים.
"ש ּו ֶטר ַאקסלי ",אומר הבחור" .השושבין של בנג'י".
ׁש ּו ֶטר ,כן! סלסט הזכירה אותו בדבריה .לא שם ששוכחים בקלות,
וכשסלסט ניסתה להסביר למה ש ּו ֶטר הוא השושבין במקום אחיו של
בנג'י ,תומס ,הסיפור נשמע לה תמוה לחלוטין ,כאילו סלסט מתארת
דמויות מסדרת טלוויזיה שקארן לא ראתה מעולם.
ואז ברוס לוחץ יד לשתי נשים צעירות ,אחת מנומשת עם שיער
ערמוני ,ואחת ברונטית ומסוכנת למראה ,בשמלת ג'רזי צמודה בצבע
שקארן הייתה מכנה ָשני ,כמו "חוט ה ָשני".
"חם לי רק מלהסתכל עליך ",אומרת "חוט השני" לברוס .בנימה
מעט אחרת היה נשמע כאילו היא מתחילה עם ברוס ,אבל קארן מבינה
שהיא מתכוונת לבגדים שלו — הג'ינס השחור ,החולצה בשחור־טורקיז,
המוקסינים ,הגרביים .הוא נראה מהודר אבל חריג בקרב הקהל .כולם
בבגדי קיץ לא רשמיים — הגברים במכנסיים קצרים ובחולצות פולו,
הנשים בשמלות כותנה קיציות ודקות .סלסט אמרה לקארן לפחות
