Page 127 - V3

Sefer Chafetz Chayim םייח ץפח רפס
Hilchot Esurei Lashon Hara ערה ןושל ירוסיא תוכלה
Kelal Zayin - Halachah 4 ב הכלה - ז ללכ

rather the text uses an expression of the present tense and not one of the םג לולכנו ,םדא ינבמ הזה לושכמה תא איצוהל
past tense, to teach us that rumors were heard many times that this man
repeatedly committed sins (and his reputation for doing bad is based on ידכ ונירבדב אנווג יאהכב תוליכר תלבק רוסיא
fact not hearsay). Similarly, the Gemara Sanhedrin (17a) quotes the pasuk .ינשה קלחב םירבדה לופכל ךרטצנ אלש
(Bamidbar 11:26) (referring to Eldad and Mehdad, that they) “prophesized”
and then (Yehoshua reported back to Moshe Rabbeinu (Bamidbar 11:26‑ 'ב ללכב ליעל ונרריבש הממ ,ונירבדל תחא היאר
27) that they were) “prophesizing,” meaning that they continued to actively
prophesize. רפיס םא וליפא לבקל רוסא תוליכרו ערה ןושלד
דחד וינפב ןידה אוה ןכ םא אתלת יפאב וילע
That is also the implication of the Se’Mag (his commentary on Lav #171)
who writes in a similar sense “That man who had a terrible reputation” ירהש ם"במרהמ היאר דועו .ל"נכו ןהל תיא אניד
and comments that man’s reputation for bad was a certainty. The clear תגרוה ערה ןושל השלש םימכח ורמא בתכ הלחתמ
implication from the Se’Mag is that if that man’s reputation was hearsay
(and not a certainty) one could not rely on that reputation to permit people רתוי ולבקמהו ,וילע רמאנש הזו ולבקמהו ורמואה
to shame and embarrass him. This (conclusion) is also implied by (the ערה ןושלב רפסמה דחא בתכ ךכ רחאו ,ורמואהמ
7
cited) Gemara Niddah. Similarly, from the Gemara Ketubot (26a) it
appears that an individual witness is more credible than a common rumor, עמשמ אליממ ןכ םא וינפב אלש וא וריבח ינפב
as Rashi explains there (top of 26b). That being so, since the Gemara ליעל ונרריב רבכו ,ינווג לכב רוסא ןכ םג לבקלד
Pesachim (113b) states regarding an incident involving Tuvia and Zeegood
that one may not rely at all on the testimony of a single witness except to .תוליכרו ערה ןושל הז ןידב ללכ ם"במרהד
compel a defendant to swear an oath of innocence in monetary disputes,
then all the more so regarding a rumor (one may not depend on it at all). אחתוכב אתעיבמ רתוי טושפ רבד אוה תמאבו
For that reason the Se’Mag added the word “certainty” (that his reputation וריבח לע ערה ןושלש םירבוס ונייה םא וליפאד
was emphatically bad, unlike the rumors cited in these two references)
meaning, that based on many instances where we repeatedly observered ,וינפב הרמוא היהש עדוישכ וינפב אלש רמול רתומ
this man’s disgusting behavior one could rely on the credibility of the היהו תמא אוהש עדויד רפסמהל קר ךייש וניא הז
rumors circulating about him. This man’s disgusting behavior was a clear
indicator of his terrible reputation, or as Rashi comments that different אוהש עדוי וניאד לבקמהל אל לבא ,וינפב הרמוא
rumors were constantly circulating about this man’s actions.
תונגה רבדל וינפ זיעה ינולפש ינפמ יכו ,תמא
Similarly one should not pose a question challenging this understanding .תמא רבדהש ונבלב טילחנ וינפב ולש
based on Gemara Moed Katan (16a) regarding Rebbe’s ruling (Rebbe
Yehudah HaNasi) that teaching Torah should be done privately. Rebbe רתיה ידדצ רחא הזב שפחמש רציה ךעטי אלש ידכו
Chiyyah went out and began lecturing Torah publicly. Rebbe heard about
it and sternly rebuked Rebbe Chiyyah. (But how could Rebbe believe אל ךאיה רמול והוב ינבאו והות וק לע םתוא הנובו
the Lashon Hara he heard about Rebbe Chiyyah? Answer‑) There it םא יכו ,תוליכרב וא ערה ןושלב רפסמהל ןימאנ
was clearly apparent to Rebbe that what they said about Rebbe Chiyyah
וינפב וילע רפסל וינפ זיעמ היה ךאיה רקש היה
המכמ יתעמש יכ ,ארבנ אלו היה אלש יאנג רבד
A rumor circulated about a particular Kohein that he was the son of a divorcee
and he was demoted (denied privileges unique to Kohanim). Along came a יכ ךבישא הז לע ,הז ידי לע ה"ועב רתיה םישנא

117 88
volume 3 volume 3