Page 144 - 23822
P. 144
dxezd wqr lr xtq
l"f y"`xd ia` l`igi epiax ceqin
רבינו החסיד והקדוש רבי יחיאל ב"ר אורי ,מגדולי חכמי דורו
ומחסידי אשכנז ,אביו של רבינו הרא"ש ,נולד בשנת ד' אלפים תתק"ע,
ונלב"ע כ' תשרי ה' אלפים כ"ד.
בספר יוחסין )מאמר חמישי – דורות אחרונים( כתב :בשנת כ"ד בחול
המועד של סוכות ,נפטר באשכנז ,l`igi iax yecwde ciqgdאביו של
רבינו אשר ,והעיד עליו נינו הרב יהודה בן רבינו אשר ,בצוואתו ,ששׂחק
בארונו לפני כל הקהל כששאל לו החכם האחד שיקיים את שבועתו
שהיתה ביניהם שיחלקו בחיי העולם הבא ,והניע ראשו ושׂחק בשמחה,
ושבא לביתו ולבית מדרשו אחר פטירתו כמו רבינו הקדוש.
וכך היה המעשה כפי שכתב בצוואת רבינו יהודה בן הרא"ש ,וכפי
ששמע מפי אביו הרא"ש ומפי זקנתו ז"ל:
"זקני ה"ר יחיאל נולד בשנת תתק"ע ,ובהיותו בן י"ג
שנה היה לו חבר נאמן ,ה"ר שלמה הכהן ז"ל ,וכרתו ברית
יחד שכל אחד מהם יהיה לו חלק בכל מעשה חבירו ,הן במצוות הן
בענינים אחרים ,ועמדו בברית כל ימיהםdyrn iyp`e miciqg eide ,
.mxeca micigiויהי בליל יום הכפורים ,בשנת כ"ד לפרט ,בתחילת
הלילה כבה הנר של זקני ה"ר יחיאל ז"ל שהיה לו בבית הכנסת ,כי
כן נהגו באשכנז שכל ָז ָכר מדליקים בשבילו נר של שעווה בבית הכנסת
בערב יום הכיפורים שיש בו שיעור שידלק יום ולילה] ,וכיון שראה
שכבה נרו נתיירא מאד[ ,ובחול המועד נפטר זקני ז"ל .וכבוד גדול עשו
לו במותו ,ובאו מן המקומות הסמוכות לקבורתו .ומנהג באשכנז
שסמוך לבית הקברות מניחים הארון על אבן אחת מיוחדת לכך,
