Page 124 - 28222

‫מרים איתן‬

‫מסוגלת לחשוב עליו בצלילות‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬למרות שהייתה עושה כל‬
‫דבר כדי פשוט למחוק אותו‪ ,‬היא יודעת — לא הביקור אצל ספי אשם‪,‬‬
‫ולא סעודת הפאר המוזרה והבלתי נדבקת שבאה אחר כך‪ ,‬סעודה בה‬
‫ניסו לקבור תחת הרים של כיבודים ופאר ומעדנים‪ ,‬מלצרים ערבים‬
‫בכפפות לבנות‪ ,‬נגינת נבל וקינוח אגסים מצופים מרציפן‪ ,‬לקבור‬
‫תחתם את הלב הדווה ותחושת הכשל והדאגה והעצב‪ ,‬סעודה שלא‬
‫כיסתה אלא רק הדגישה את כל חוסר האיזון וחוסר ההלימה הפנימית‬
‫של חייה‪ ,‬לא אלה ולא ההיגררות שלה אחר עיסוקיו הזרים לה ועולמה‬
‫שאיננו עולמו של מנש'קה‪ ,‬לא הם הסודקים את עולמה‪ .‬את השבר‬
‫שלה עליה לחפש הרבה קודם‪ .‬כי גם לפני שהם שינו פתאום את‬
‫מסלול נסיעתם ובמקום למהר לסעודה הנפלצת הזאת פנו פתאום‬
‫ובאופן בלתי מתוכנן אל הנסיעה האומללה מזרחה‪ ,‬ועוד קודם‪ ,‬לפני‬
‫ששוטטו שעות בבקעה הדשנה כשניסתה ולא הצליחה להעלות באוב‬
‫את הטרשים והצמא של שדה הקרב של מנש'קה‪ ,‬ועוד בטרם נשטפה‬
‫בתחושת החג והאימה של האביב הצהוב‪ ,‬וגם לפני הלילה העצוב‬
‫בחדר במלון‪ ,‬ולפני המסיבה‪ ,‬ולפני האזכרה‪ ,‬ולומר את האמת‪ ,‬גם‬
‫הרבה לפני שמשאית נהוגה ביד לא־אמונה התנגשה במכונית רנו‬
‫קטנה והרגה במקום ארבעה פועלים ערבים שהיו בדרכם חזרה מן‬
‫העבודה‪ ,‬כן‪ ,‬גם הרבה לפני תחילת האינתיפאדה‪ ,‬אצלה האדמה כבר‬
‫רעדה‪ .‬אז מאימתי אצלה האדמה רועדת? איפה עובר קו השבר שלה?‬

‫איפה ומתי ראתה קווי שבר?‬
‫והרי האתר‪ ,‬זמן כה רב הוא כבר שם מבלי שהיא נתנה עליו את‬
‫הדעת‪ .‬קיים במקביל‪ ,‬חי את חייו הסמויים בצד האפיק הגלוי של‬
‫חייה‪ ,‬לא ממש נפגש‪ ,‬לא ממש מתנגש‪ ,‬ניזון מאותם מי תהום‪ ,‬יונק‬
‫מאותם מעמקים‪ .‬מצייר תמונות הזויות בשולי הדרכים‪ ,‬זורם על יד‪,‬‬
‫משתנה‪ ,‬מתפתח‪ ,‬עם עלות היום נספג אל הבלימה ולמועד שב ובא‪.‬‬
‫כמו ממעוף הציפור‪ .‬הולך ומתקרב ונפרש‪ .‬פלח קרקע מורם מכוסה‬
‫בנייה צפופה הנפסקת בפתאומיות במספר קווי שבר‪ .‬משמאל מחפורת‬
‫עפר‪ ,‬ספק מצוק‪ ,‬ספק חלקה מעשה ידי אדם‪ .‬בתחתית החלקה כביש‬

‫‪124‬‬