Page 123 - 28222

‫מסע העצמאות של חוה‬

‫אל עצמי‪" ".‬זאת בדיוק הצרה‪ ,‬את חיה לך בעולם מנותק‪ ,‬מתבוננת‬
‫כל הזמן אל איזה עצמך דמיוני שכבר מזמן איננו קיים בפועל‪ ,‬לא‬
‫מבחינה שהעולם סביבך לגמרי השתנה‪" ".‬אולי העולם השתנה אבל‬
‫אני נשארתי נאמנה לעצמי‪" ".‬עצמי־עצמי! זו המילה היחידה שאת‬
‫באמת יודעת‪ .‬עלה פעם על דעתך שגם האחרים קיימים‪ .‬אבא‪ ,‬למשל‪.‬‬
‫או אני‪ .‬אבל אפילו ַאת עצמך‪ .‬איזו בדיחה! אפילו תא אחד בגוף‬
‫ש ָלך לא שרד מהתקופה בה נוצרו הרעיונות שאותם נדמה לך שאת‬
‫משרתת‪" ".‬על מה אתה מדבר?" "אני מדבר על כך שאת ואבא חיים‬
‫לכם כבר מזה ימי דור ברווחה ובנוחות‪ ,‬בונים את הארץ בעבודתם של‬
‫אחרים‪ ,‬מזינים את עצמכם בכל השפע הזורם מכל פינות כדור הארץ‪,‬‬
‫לא מוותרים על משהו מכל מנעמי החיים‪ ,‬אבל ממשיכים לדקלם את‬

‫אותם רעיונות שנוצרו במציאות שכבר מזמן איננה קיימת‪"...‬‬

‫אז הם לא הודיעו לו שהם עומדים לבוא‪ .‬פשוט‪ ,‬במקום לפנות מעמק‬
‫קדש דרומה הם פנו מזרחה‪ ,‬על פני גשר עץ רעוע — לא היה לה מושג‬
‫מדוע קוראים לו גשר בנות יעקב — חצו את הירדן‪ ,‬בכביש מתפתל‪,‬‬
‫וממש עם רדת החשכה‪ ,‬התיל מתנשא שחור ומאיים‪ ,‬הרוח שורקת‪,‬‬
‫הגיעו אל ספי‪ .‬פשוט‪ ,‬ככה הגענו אליו? כל כך מעט מחשבה השקענו‬
‫במעשה שהיה מבחינתו כל כך טעון‪" .‬פעם אחת בואי איתי‪ ",‬הוא‬
‫ביקש אחרי הקרנת המכות‪ ,‬ואז היא לא באה‪ ,‬ועכשיו באו בלי שהוא‬
‫ביקש וזה מה שקרה‪" .‬מה את מתבוננת בי בפני הפוקר האלה‪ ,‬מי שלא‬
‫מעז להביע כעס גם אינו מסוגל להביע אהבה‪" ",‬הפחד הזה ֶש ָלך‪ ,‬על‬
‫מי את חושבת שאת מגוננת‪ "...‬ספי‪ ,‬אליה‪ ,‬ב ֵחמה שפוכה‪ ,‬בהזדמנות‬
‫אחרת‪ .‬ומה פשר תחושת ההקלה שחשה‪ ,‬מעבר לצער‪ ,‬כשספי אישר‬
‫שאכן‪ ,‬זה נכון‪ ,‬הוא החליט קצת לנסוע‪ ,‬לא‪ ,‬הוא לא מתכוון להמשיך‬
‫להחזיק בדירה‪ ,‬הוא לא יודע בדיוק מתי יחזור‪ ,‬הוא יראה‪ ,‬לא‪ ,‬אילנה‬
‫לא נוסעת יחד איתו‪ ,‬כן‪ ,‬הוא הודיע בפקולטה‪ ,‬לא‪ ,‬הוא לא ביקש‬

‫שישמרו לו את המקום‪ ,‬הוא פשוט צריך לשטוף קצת את הראש‪.‬‬
‫זה היה איום ונורא‪ ,‬הביקור הזה‪ ,‬כל כך נורא שהיא עדיין לא‬

‫‪123‬‬