Page 126 - 1322
P. 126
| 126דריה שועלי
אני יודעת להגיד אלמלא ",מזי חייכה" ,אז אלמלא היה לי מזל משוגע,
כי נראה שהרופא הכיר את אבא שלי ממש טוב ,ולו יש משהו שהוא
רוצה לספר לי".
"על ג׳וש?"
"לא ,אני מעריכה שעל אסתר או יסמין .אני הולכת לשם היום
לארוחת ערב איתו ועם אשתו .ולא ,תילי ,לא נראה לי שזה מסוכן".
"זה לא מה שהתכוונתי לשאול .רציתי לשאול אם היו תמונות
משפחתיות במשרד של אסתר ".מזי כמעט התפוצצה מגאווה על
חושיה המתחדדים של תילי ,אבל אמרה רק" ,היו כמה ,אבל לא
הצלחתי להסיק מזה הרבה".
"לא הצלחת להסיק מזה הרבה? אז זה אומר שכן הצלחת להסיק
מזה משהו".
מזי חייכה" .יש לי איזו השערה מאוד ראשונית ,אבל אני עוד לא
מוכנה לחלוק אותה".
"או־קיי .רוצה לשמוע מה אנחנו השגנו?"
"סטייקים ",הכריז בנג׳י והניח על הדלפק שלוש צלחות עם
סטייקים עסיסיים ,ולצדם בצל ופטריות מטוגנים .תילי הוציאה
חרדל מהמקרר ,שלא הכיל הרבה מעבר לזה ,ומזי מילאה מים מהברז
והוסיפה נענע מהגג .הם התחילו לאכול.
"אז ככה ",אמרה תילי ,מעיפה מבט ברשימה שבטלפון שלה" ,ארי
גר לא רחוק מהקפה של יסמין .הוא גר לבד והיה אדם פרטי ,שכל
הנשים אהבו .הוא היה נחמד מאוד .בימי חמישי בערב הוא היה מבשל
לשניים .הוא התעניין בבקתה מבודדת באזור כרם מהר"ל ,ששייכת
לקצב השכונתי ,וגם נסע לראות אותה עם הקצב".
"לא רע .יאללה ,בואו נתחיל לכתוב משימות".
מזי הורידה מהקיר לוח מחיק קטן עם טוש ירוק והגישה אותו
לתילי ,שהיתה היחידה מביניהם שכתב היד שלה היה קריא; כתב היד
של מזי היה פרוע ,ושל בנג׳י נראה כמו מורס .מזי הכתיבה לתילי:
"אחת :לפגוש את הגינקולוג — מזי .שתיים :למצוא את התמונה של
אסתר עם הגבר — תילי .אני אתאר לך אותו ,ואני גם זוכרת מה אסתר
