Page 129 - 1322
P. 129
כליא ברק | 129
שרית חזרה עם שתי כוסות של רוזה קר" .לחיי חברים ותיקים,
הלוואי שתמצאי אותו חי ושלם במהרה בימינו".
"אמן ",אמרה מזי.
שרית התיישבה על השזלונג רחב הידיים ,שהיה מרופד קורדרוי
רך בצבע בז׳ .היא טפחה בידה על הספה להזמין את מזי לשבת לצדה.
על שולחן הקפה היו פזורים אלבומים משפחתיים .שרית הניחה את
כוס היין שלה ופתחה אלבום ירוק כהה" .הנה ,תראי ,פה זאת את
ושחר שלנו ".בתמונה בשחור לבן נראו שתי פעוטות ,במגפי גומי
ובמעילי דובון ,נותנות ידיים ורוקדות בתוך שלולית .היתה סדרה של
התמונות האלה .מזי הסתכלה על מזי הילדה .היא נראתה שמחה.
"הנה עוד כמה ",שרית עברה לעמוד עם תמונות צבע ,שחלקן
קיבלו גוון צהבהב ,ואילו אחרות הפכו סגלגלות .בתמונות נראו
שתי משפחות מבלות יום בים .מזי זיהתה את שרית היפהפייה
בביקיני חום ובמשקפי שמש ענקיים ,וחשבה שכיום היא אפילו יותר
יפה .בתמונות היה לרופא ראש מלא תלתלים ,והיו שם גם היא,
כבת שלוש וחצי ,כהה מהרגיל כדרכה בקיץ ,בתחתונים בלבד שלא
הסתירו את הצלקת הבהירה לרוחב הבטן התחתונה .שחר ,בתו של
הרופא ,ומזי הילדה ישבו ובנו ארמון בוץ טפטופים ביד אחת ,וליקקו
ארטיק ביד השנייה .אמא שלה כבר לא היתה .אבל אבא שלה כן.
הגבר הנאה ביותר בעולם ,בשערו הפרוע ובעיניו הצחקניות .כולם
נראו שמחים.
"אני לא זוכרת את זה ",אמרה מזי ,מחייכת ,קצת מצטערת שאין
לה את הזיכרון הנחמד הזה.
"טוב ,את היית מאוד צעירה ,וכבר עברת הרבה ,ואנחנו עברנו
לארצות הברית ממש אחרי זה בגלל העבודה של רוני ,ולא שמרנו
על קשר".
"מה שחר עושה?"
"היא רופאה ,כמו אבא .הקטנה שלנו הלכה בעקבותיי ,היא
אדריכלית".
"אה ,בגלל זה יש לכם כזה בית יפה .זה את תיכננת?"
