Page 132 - 1322
P. 132
| 132דריה שועלי
"בנג׳י ותילי?" שרית בכתה עכשיו מצחוק ומחתה דמעות מעיניה.
"רוני ,חייבים לעשות עליה סרט ,לא ככה?"
הרופא חייך.
"טוב ,אני יודעת שיש לכם דברים רציניים ,כלומר אפילו יותר
רציניים ,לדבר עליהם ",אמרה שרית" ,אז לכו לכם .אני אחסל פה
ואגיש לכם קפה ועוגה".
"תעשי את זה ויסקי ועוגה ",אמר הרופא" .בואי נצא לגינה ",הוא
אמר למזי" ,אני רק אקח דוחה יתושים ,ותמרחי את עצמך בנדיבות,
הממזרים האלה נושכים חזק".
מזי הלכה בעקבותיו החוצה ,ושם הם התיישבו זה לצד זו בכורסאות
נצרים מרופדות ונוחות שפנו אל קיר מסלעה עם מפל מים קטן ,שעזר
לצנן את האוויר והשמיע קולות פכפוך נחמדים .שרית יצאה אליהם,
הניחה על שולחן קטן ביניהם ויסקי ,כוסות ועוגת ביסקוויטים ונכנסה
חזרה.
"מן הסתם ,את יודעת הכול על חיסיון רפואי ",רוני נריה ניגש
ישר לעניינים" ,ואת יודעת גם שאפשר להסיר אותו במקרים מסוימים,
למשל ,כשהמשטרה חוקרת מקרה רצח .אבל את לא משטרה ,ואנחנו
לא יודעים אם מדובר ברצח".
"כן ",אמרה מזי.
"ובכל זאת ,ומסיבות ששמורות עמי ,אני אענה לך על כמה
שאלות .אבל אם הנושא יעלה בחקירה רשמית ,אני אכחיש .ואת,
תשתדלי לשאול בעיקר שאלות של כן ולא".
"טוב ",אמרה מזי .לפני שהגיעה ,היא חשבה שהרופא יספר לה
בערב משהו שהוא רצה לספר .עכשיו התברר שזאת חקירה .היא
דמיינה שהיא בימ"ר .שהיא לא מכירה את הרופא ,שהוא עד שהיא
קיבלה אליו גישה מוגבלת במסגרת של חקירת רצח של אישה בשם
יסמין שכטר .היא ניגשה לעבודה.
"האם יסמין שכטר היתה מטופלת שלך?"
"כן".
"האם טיפלת בה אי־פעם עקב סרטן?"
