Page 137 - 1322
P. 137
כליא ברק | 137
היא העמידה את האופנוע בשוליה של רחבת עפר .הירח היה
כמעט מלא ,ואפשר היה לראות את כלובי הכלבים שנמצאו למטה.
כמה מהכלבים נרגעו .אחרים המשיכו לנבוח .היא הביטה למעלה
לעבר צלע ההר .שרשרת אורות פיות סימנה שני בתים סמוכים.
למרות הירח ,היא הדליקה את פנס הטלפון והחלה לטפס בטראסות
לכיוון הבתים ,מוצאת בסופו של דבר מדרגות ,שבראשן עמדה עכשיו
מישהי שנופפה אליה.
"את מזי?"
"כן .עלמה?"
"בואי תעלי".
שרשרת האורות היתה תלויה על חזית ביתה של עלמה ,מתחת
לחלונות גדולים של חדר עץ שנבנה כתוספת ובלט החוצה מחזית
הבית ,בקתתי ומזמין" .הרגע הרדמתי את התינוקת ,בואי נשב בחוץ",
היא אמרה בשקט.
"סליחה ,הנביחות העירו אותה?"
"לא ,לנביחות היא רגילה .יוצאת לה שן פשוט ",עלמה התיישבה
על נדנדת גינה ונראתה מעט עייפה או נבוכה" .סליחה ,זה המקום
היחיד לשבת בו ",היא צחקה קצת" ,לא נורא .נעשה כאילו אנחנו
חברות כבר מלא זמן .אז תגידי ,זה נכון מה שהבחור שהתקשר אמר?
שאת חברה של יסמין ושאת צריכה לפגוש אותי דחוף?"
"זה כמעט נכון .אני אסביר ",אמרה מזי ,הניחה את הקסדה על
הדשא עם המפתחות והכפפות בפנים ,והתיישבה על הנדנדה בפניה
לעלמה.
"יש תה מרווה ",אמרה עלמה והתכופפה לקומקום שעמד לצד
הנדנדה על שולחן נמוך ,מזגה לשני ספלים והגישה אחד למזי" .זה
עם סוכר ,זה בסדר?" מזי הינהנה .הספלים בידיים שלהן יצרו איזו
הפרדה נחוצה .זאת היתה ישיבה אינטימית למפגש ראשון ,בלילה,
על נדנדה.
עלמה היתה בגיל של יסמין .השיער שלה היה חלק ,בהיר ודק,
ונראה מסופר ביד לאורך הכתפיים .העיניים שלה היו כחולות וילדיות
