Page 138 - 1322
P. 138
| 138דריה שועלי
ולא מאופרות מאחורי משקפיים עגולים .השן הקדמית שלה היתה
שבורה מעט .היא היתה יפה שמסתתרת .מזי היתה מוכנה והיא
התחילה.
"כל מה שאני אומרת לך עכשיו הוא חסוי .קוראים לי מזל מוריס.
אני חוקרת משטרה לשעבר ,והיום חוקרת פרטית .אני הולכת לשאול
אותך הרבה מאוד שאלות ,ואת תעני על מה שאת יכולה ורוצה.
מוכנה?"
"מוכנה ",עלמה חייכה" ,אני מרגישה כמו במבחן קבלה למשהו".
מזי חייכה בקצרה בלבד .היא רצתה לעודד את הדברנות הנבוכה של
עלמה ,אבל רק בדברים החשובים.
"יסמין נעדרת".
עלמה הסתכלה על מזי כאילו היא מקשיבה לסיפור לפני השינה.
"עברו שישה ימים מאז שמישהו ראה אותה .בעלה ,דודי פרץ ,לא
יודע איפה היא".
"ומי כאילו ביקש ממך למצוא אותה?"
"דודי שכר אותי".
"אז הוא כאילו חושב שהיא ממש נעדרת?"
"הוא משוכנע בזה ,כן .העניין הוא שכדי למצוא אותה ,אני צריכה
לדעת יותר על ההיסטוריה של יסמין לפני דודי .את מבינה? אני
צריכה לדעת יותר על המשפחה ...על ארי"...
"זה נכון מה שכתבו בעיתונים? שהוא מת?"
"כן .הכרת אותו?"
"כן .בטח .אבל תסלחי לי שאני אומרת ,כולם ידעו שהוא לא יגמור
טוב".
"למה?"
"כי הוא היה מאוהב באחותו ",היא משכה בכתפיה" ,זה יכול
להיגמר טוב?"
מזי לא נגסה בפיתיון .היא היתה צריכה לקבוע בעצמה לאן תלך
השיחה ומתי" .את יכולה לספר לי איך הכרת את יסמין וארי?"
"כן ,אין בעיה .הכרתי אותם בצבא .שירתנו בשתיים־שש־תשע,
