Page 308 - 1322
P. 308

‫‪ | 308‬דריה שועלי‬

‫את שאול שכטר‪ ,‬אשתו אסתר ושני בניהם כמעט שלא היה אפשר‬
‫להשיג‪ .‬הם הפליגו לחופשת הקיץ שלהם‪ ,‬נודדים בין איים יווניים‬
‫ביאכטת ענק עם צוות עצום ושני חוקרים פרטיים‪ .‬מזי העריכה שהם‬
‫מחפשים את יסמין‪ ,‬אחרי שדודי "התוודה" בפני שאול ב"רגע של‬
‫חולשה" שהוא ויסמין היו מתבדחים לפעמים ומשתעשעים ברעיון‬
‫לחיות "חיים פשוטים באי סיפנוס"‪ .‬עיתונאית אחת בעלת תושייה‪,‬‬
‫שידעה להפעיל רדיו‪ ,‬הצליחה לתפוס את אסתר דרך קברניט היאכטה‬
‫בתירוץ שווא‪ .‬תגובתה של אסתר היתה‪" ,‬משפחת שכטר עושה בלי‬
‫סוף למען החברה בישראל‪ .‬את התרומות שלנו לבתי חולים‪ ,‬למוסדות‬
‫חינוך ולמוסדות תרבות קשה למנות‪ .‬עכשיו אנחנו נחים בחיק‬
‫המשפחה ומנסים להתגבר על האסון הנורא שקרה לנו‪ .‬את מוזמנת‬

 ‫לאירוע ההתרמה השנתי שלי לסרטן השחלות‪ ,‬נוכל לדבר עוד אז‪".‬‬
‫אבל את אדוארדו שכטר אף עיתונאית לא הצליחה להשיג בשום‬
‫תחבולה‪ .‬המשרד והבית‪ ,‬שניהם היו מוקפים בשומרי ראש חדשים‪,‬‬
‫שנראו כאילו גויסו מהיחידה לאבטחת אישים‪ .‬הוא היה מגיח מהחניון‬
‫התת־קרקעי של ביתו‪ ,‬במרצדס כהת החלונות‪ ,‬וארבעה אופנועים‬
‫היו רוכבים סביבו עד לחניון התת־קרקעי של בית המשרדים‪ ,‬וכך‬
‫גם בחזור‪ .‬מזכירתו המאפירה הדפה את כל המתקשרים בעייפות אך‬

                                                            ‫ביעילות‪.‬‬
‫דודי קנה לו וללילי כרטיסי טיסה‪ .‬הם הגיעו לבן גוריון‪ ,‬החליפו‬
‫בגדים בשירותים ויצאו במכונית חלופית ובלי לעלות על אף טיסה‪.‬‬
‫הם נסעו לבית ילדותו של דודי במצפה רמון לראשונה בחייה של לילי‪.‬‬
‫היא מעולם לא קיבלה כל כך הרבה תשומת לב‪ .‬החל מסבתא רבתא‬
‫פורטונה‪ ,‬דרך סבתא סימה‪ ,‬האחיות של דודי שעוד גרו במצפה וכל‬
‫האחיינים והאחייניות‪ .‬במצפה לא היה צריך להיכנס הביתה באזעקה‪.‬‬
‫הם בילו בחוץ‪ ,‬הלכו לחוות האלפקות‪ ,‬ולמנסרה‪ ,‬ולמכתש‪ ,‬ולנקודת‬
‫התצפית‪ ,‬וקפצו בטרמפולינה‪ ,‬ורצו בתוך צינור מים משפריץ‪ ,‬ודודי‬
‫לבש ג׳ינס קצרים של בני שאמא שלו סירבה לזרוק‪ ,‬והיה הרבה יותר‬

                                    ‫שמח ממה שהוא היה הרבה זמן‪.‬‬
   303   304   305   306   307   308   309   310   311   312   313