Page 310 - 1322
P. 310
| 310דריה שועלי
"את בסדר?" היא שאלה את יסמין.
"לא תיכננתי לארח ",ענתה יסמין והסיטה את שערה החלק משני
צדי פניה" .את בטח מזי .אני מציעה לך לא לנסות שום דבר ,כל
הגברים במשפחה פה בקומה מתחת".
"לא תיכננתי לחטוף אותך חזרה".
"אז בשביל מה התגנבת לפה? כסף? אני אשלם לך פי שניים
ממה שהם משלמים .לפי מה שהבנתי ,את לא בדיוק נולדת
בסביון".
"לא ,תודה .התרשמתי שלא כדאי להיות חייבת לשכטרים".
יסמין הדליקה לעצמה סיגריה דקיקה ,לקחה שאיפה ונשענה
לאחור" .אז בשביל מה את פה?"
"רציתי למצוא אותך .רציתי לדעת שאת חיה ורציתי לשאול אותך
כמה שאלות".
"את לא מתכוונת להודיע למישהו שמצאת אותי?"
"את רואה אותי מתקשרת לאנשהו?"
"מה אכפת לך אם אני חיה?"
"אכפת לי בגלל לילי".
"אוי ...הבלשית הסנטימנטלית ,כמה חמוד .זה לא מפריע לך
בעבודה?"
"אני חוקרת ,לא בלשית ,ולילי היא לא רק הבת שלכם ,היא גם
הנכדה של מישהו שהיה חשוב לי".
"של אבא של דודי שהיית שוכבת איתו בגיל ארבע־עשרה?"
וואו דודי ,חשבה מזי ,באמת סיפרת לאישה הזאת דברים שלא
פתחת עם אף אחד בחיים.
"בדיוק ככה .מבחינתי לילי היא הנכדה של בני".
"אל תדאגי ללילי .היא תהיה בסדר גמור .אחרי שאני אלד ,אני
אביא אותה אליי ונעבור יחד למקום בטוח לחכות שאדוארדו יתפגר".
"זה עלול לקחת זמן".
"יש לי סבלנות .חוץ מזה ,אולי יהיה לי מזל ",היא נשפה עשן
וחייכה" .אז מה את רוצה לשאול אותי? אני סקרנית".
