Page 311 - 1322
P. 311
כליא ברק | 311
"טוב .אני רוצה לשאול אותך למה הפקרת את ארי?"
הפנים של יסמין השתנו באבחה.
"מה שאלת אותי?"
"למה הפקרת את ארי? עזבת אותו ,ועכשיו הוא מת".
יסמין ניסתה להחזיר לעצמה את הפנים שלבשה לפני כן .היד
שהחזיקה את הסיגריה רעדה.
"אח שלי נהרג בתאונה".
"אח שלך נרצח על ידי אבא שלכם .את ברחת ,את הפנית לו את
הגב ,והוא הרג אותו .למה עשית את זה? למה הפסקת לשמור עליו
דווקא עכשיו ,אחרי כל כך הרבה שנים שעשית הכול כדי לשמור
עליו?"
היד של יסמין המשיכה לרעוד.
"איך את יודעת?" היא שאלה בשקט.
"מה? שכל השנים האלה זה את ששמרת עליו ולא הוא עלייך?
שאבא שלכם התעלל בו ,ולא בך? את זה איך אני יודעת?"
יסמין הינהנה ,היד של הסיגריה רועדת בעוצמה ,הפנים שלה
ילדיות.
"התמונות במסגרת הכפולה בחדר שינה שלך ושל דודי ,מי זה
בתמונות?"
"שאלת את דודי?" היא שאלה בקול קטן.
"שאלתי .הוא אמר שהתמונת צבע זה לילי ,והשחור לבן זה את
באותו גיל .אבל זה לא את".
"לא".
"זה ארי".
יסמין הינהנה .הרעד עבר ליד השנייה ,שהיתה מונחת על הבטן,
מגינה עליה ,והחל להתפשט מהידיים אל הזרועות ,אל הכתפיים .היא
נראתה כאילו קור ירד עליה .מזי המשיכה.
"הבנתי את זה כשראיתי את רון צאלון עם השרשרת של אמא
שלך".
"מה? מי זה רון צאלון?" היא שאלה ,כמעט בכאב.
