Page 314 - 1322
P. 314
סוף דבר
ליסמין היה מזל ,ואדוארדו שכטר לא זכה לחגוג את ראש השנה.
הוא התאבד בירייה בביתו שבהרצליה ,אחרי שתוכנה של התיקייה
השלישית התפרסם .וכך נכתב בידיעה בעיתון יומי מוביל ,שכותרתה,
״המיליונר שמכר את אבא שלו למרצחים״:
״בניגוד לאמירותיו בראיונות מן העבר ,מתברר שאדוארדו
שכטר — המיליונר והפילנתרופ — לא היה מעריץ נלהב של מעמד
הפועלים .ההפך הוא הנכון .הנער ,שגדל לאב יחיד בעוני מחפיר
בבואנוס איירס ,בז למורשת האינטלקטואלית והפרוניסטית של אביו,
העיתונאי היהודי ,וייחל למותו .בהגיעו לגיל עשרים ,בשנת ,1975
מצא אדוארדו שכטר הצעיר דרך להיפטר מן האב החלש והשנוא,
והסגיר אותו לצבא ארגנטינה בטענת שווא ,שלפיה אביו קשור לפעיל
היהודי הבכיר מרקוס אוסטינסקי .בדומה לאוסטינסקי ,זכה גם שכטר
האב לגורל מחריד של עינויים עד מוות ,ושרידיו לא נמצאו מעולם.
מסמך ההסגרה של האב ,שנחשף כעת (ראו מסגרת) ,היה כרטיס
הכניסה של אדוארדו הצעיר והשאפתן למערכת הביטחון הישראלית.
במסמך זה השתמש כדי להוכיח את קשיחות לבו לבכירי המערכת,
והפך למתווך בעסקאות של מכירת נשק ישראלי לארגנטינה בעקבות
האמברגו האמריקאי .כך הניח מר שכטר את היסודות לאימפריה
המשפחתית ,שנשענה על קשרים הדוקים עם צמרת השלטון ,כשהוא
לא בוחל באמצעים :עסקאות תיווך מפוקפקות עם השלטון הרצחני
במולדתו ,שקרים ,הסתרה ורצח־אב .ובאשר לחשש שיום אחד יתגלה
סודו? מר שכטר חשב כי לעולם חוסן (לתגובת מערכת הביטחון ,ראו
מסגרת)״ ,וכך הלאה.
יסמין שכטר לא הזילה דמעה .אבל היא גם לא סלחה לדודי
