Page 309 - 1322

‫כליא ברק | ‪309‬‬

‫***‬

‫מזי החנתה את האופנוע בעין נקובא‪ ,‬כמה רחובות מבית המשפחה‬
‫של סועאד‪ .‬הלילה ירד‪ ,‬יבש וכהה‪ ,‬ומזי לבשה שחור‪ .‬היא הלכה‬
‫בשקט ובאגביות בנעלי הקונג פו הרכות‪ ,‬פניה בקרקע‪ ,‬נראית‬
‫הכי כמו נער שהיא יכלה‪ ,‬והיא יכלה‪ .‬היא לא התכוונה לדפוק‬
‫על הדלת הקדמית‪ .‬היא הלכה מסביב לבית‪ ,‬הניחה רגל ויד על‬
‫אדן החלון ומשכה את עצמה למעלה במאמץ‪ ,‬יד ימין פועמת‬
‫בכאב‪ .‬היא ניתרה מאדן החלון אל קורת הגג של סככת החצר‪,‬‬
‫ומשם לכרכוב החלון הבא‪ ,‬מברכת על ההעדפות העיצוביות של‬

‫בעלי הבית‪.‬‬
‫צינור פלסטיק היה מחוזק לקיר החיצוני בחבקי נירוסטה‪ .‬מזי‬
‫טיפסה עליהם כמו על סולם‪ .‬היא נעצרה למעלה‪ ,‬רגליה משני צדי‬
‫הצינור‪ ,‬מונחות על החבקים‪ ,‬וידיה מחזיקות את מעקה הגג‪ ,‬שהיה‬
‫מואר באור צהוב ובגרלנדת אורות צבעוניים‪ .‬היא נשמה בשקט‬
‫והקשיבה‪ .‬היא שמעה מאוורר פועל וחריקה של כיסא פלסטיק‪ .‬אבל‬
‫לא דיבורים‪ .‬מהמעקה צמחו מוטות ברזל‪ ,‬וביניהם נפרשו חוטי ברזל‬

‫ועליהם טיפסה גפן‪ ,‬והגרלנדה נתלתה מהם‪.‬‬
‫האקדח היה תחוב באחורי המכנסיים‪ ,‬אבל היא לא תעלה לגג‬
‫באקדח שלוף‪ .‬גם ככה היא הסתכנה באפשרות להפתיע מישהו שכן‬
‫ישלוף‪ .‬היא משכה את עצמה בשתי ידיים וניסתה לא לצעוק מכאב‪.‬‬
‫היא הרימה רגל ימין למעקה ואז שמאל וקפצה אל הגג‪ ,‬נוחתת בגבה‬
‫אל האדם שישב שם‪ .‬היא הסתובבה במהירות במקומה‪ ,‬שתי ידיה‬

‫מורמות‪.‬‬
‫יסמין שכטר החווירה באור הצהוב והצבעוני והניחה יד אחת על‬

‫הלב ויד שנייה על הבטן ההריונית‪ .‬מזי נשארה לעמוד‪ ,‬האנדז אפ‪.‬‬
‫"אני יכולה לגשת?" היא שאלה‪.‬‬

‫יסמין פלטה אנחת רוגז והחוותה בידה שמזי יכולה להתקרב‪ .‬מזי‬
‫הורידה את הידיים והתקדמה לאט‪ ,‬עד שפניה נכנסו אל האור‪ .‬היא‬

‫העמידה כיסא כתר פלסטיק מול הכיסא של יסמין והתיישבה‪.‬‬