Page 315 - 1322

‫כליא ברק | ‪315‬‬

‫על המורשת החדשה שהוא העניק לשם המשפחה שלה‪ ,‬והם נפרדו‬
‫בעזרתה של עורכת הדין הילה זרחין‪ .‬דודי עבר לגור בבית חדש‬
‫בצהלה‪ ,‬לא רחוק מיסמין‪ ,‬מלילי ומבנו העתידי‪ ,‬וחזר לעשות עסקים‬
‫בלונדון‪ .‬יסמין חזרה הביתה אל לילי‪ ,‬שיום אחד תוכל לספר בריאיון‬
‫על השנה האיומה בחייה — שבה אמא שלה נעדרה‪ ,‬דוד שלה נהרג‬
‫בתאונה‪ ,‬סבא שלה התאבד‪ ,‬אבא שלה עזב‪ ,‬והגרוע מכול — נולד‬
‫לה אח קטן‪ .‬אבל עד שהאח הקטן (בן־ארי שכטר) נולד‪ ,‬היה לה את‬
‫אמא לעצמה‪ ,‬והן ישנו יחד בלילות‪ ,‬כמו שאימהות אוהבות לעשות‬

‫כשהבעלים שלהן אינם‪.‬‬
‫תילי לא הצליחה לגייס את האומץ הדרוש כדי להתוודות‪ .‬אבל‬
‫כשהכסף מדודי נכנס‪ ,‬ומזי לקחה אותה ואת בנג׳י לחגוג פחות‬
‫מיומיים לפני הטיסה שלה לניו יורק‪ ,‬לא נשארה לה ברירה‪ .‬מזי הרימה‬
‫לכבודה לחיים ואמרה שהיא ממש גאה בה ושמחה בשבילה‪ .‬הן ליוו‬
‫את בנג׳י אל החברה החדשה שלו וסיכמו שמזי תיקח את תילי לנמל‬
‫התעופה‪ .‬הן נפרדו בחיבוק‪ ,‬ומזי עלתה הביתה ובכתה שעה שלמה בלי‬
‫שליטה‪ .‬כעבור יומיים היא‪ ,‬בנג׳י ומארק לקחו את תילי לבן גוריון‪,‬‬
‫ואחרי שהם נפרדו‪ ,‬מזי נתנה נשיקה חטופה לאביה המאמץ ולאח‬
‫שלה ונסעה לסיני‪ .‬כמה שעות אחר כך היא כבר שתתה מיץ גויאבות‬
‫בקומקום תלאתה‪ .‬במרחק גיאוגרפי קטן ממנה היתה ישראל שסועה‬
‫ועזה חרבה‪ .‬אבל סיני היתה שלמה ומושלמת‪ .‬ים סוף נמתח לרוחב‪,‬‬
‫עצל וצלול‪ .‬הסודני שם‪ ,‬כמאל טרבאס‪ ,‬שחימם למזי את הנשמה‪ .‬היא‬
‫כבר ידעה שאמיר לא יבוא‪ ,‬אפילו שהיא הזמינה אותו‪ .‬הוא היה זקוק‬
‫להבטחה‪ ,‬ולה לא היתה אחת‪ .‬אבל השמש‪ ,‬לשמש לא היה אכפת על‬

‫מי היא זורחת‪ .‬וברגע זה היא זרחה עליה‪.‬‬

‫הסוף‬