Page 101 - zman
P. 101
הזמן שחלף בינתיים | 101
הוא זרק אותם על הדלפק לעברי ואמר" ,כתובת ,קאדי ".ניגשתי
לדלפק ורשמתי את הכתובת שלי.
"אתה לא משלם על זה ",הכרזתי בטון שנשמע לי תקיף.
עשיתי את זה לפני שטוני הושיט עשרים וחמישה דולר לשליח
הפיצה ואמר לו" ,תשמור את העודף".
"תודה ",מלמל הבחור ,והסתלק אפילו בלי להביט בי.
טוני החזיק את הפיצה וסגר את הדלת.
"תן לי להחזיר לך ",אמרתי ותהיתי לאן נעלם הארנק שלי.
לא היו לי הרבה דברים ,אבל בשלב מסוים בזמן ההעברה ,הארנק
שלי הלך לאיבוד בבלגן.
כלומר ,כשטוני עזר לי בהעברה (כלומר ,עשה את רוב ההעברה
כי הוא היה גדול יותר ,חזק יותר וסופר שתלטן ,וחלק מהשתלטנות
היה המסר הברור שהוא לא חושב שנשים מסוגלות לעבודה פיזית חוץ
מאשר להצביע ולומר" ,אני רוצה את זה שם").
"שזה לא ידאיג אותך ",ענה טוני ולקח את קופסת הפיצה למטבח.
"זאת התודה שלי על זה שעזרת לי לעבור ",אמרתי לגב שלו
והלכתי אחריו" .אז אתה לא יכול לשלם על זה".
"כבר שילמתי ",אמר לעבר חלל המטבח ולא החזיר אליי מבט.
"אז תן לי להחזיר לך".
"החזרת לי בזה שטיפלת בהזמנה .אני רעב ואני שונא להתקשר
להזמין .הם שמים אותך על המתן ,מייבשים אותך שנה כדי להזמין
פיצה .אז הכול טוב ",אמר בזמן שזרק את הפיצה על שולחן המטבח
של החבר שלו.
"להזמין פיצה זה לא נקרא להחזיר".
עיני השקד שלו ננעצו בי" .זה כן נקרא ,כשמי שאת מחזירה לו
אומר שזה כן".
מבט אחד לתוך העיניים האלו הספיק לי כדי לדעת שהוויכוח הזה
לא מוביל לשום מקום .אז פשוט לחשתי" ,טוני".
"קאדי ",החזיר וחייך אליי חיוך עקום שהכריז בפשטות שהוא אוהב
