Page 99 - zman
P. 99
הזמן שחלף בינתיים | 99
חדר השירות של אימא ואבא היה הכי גרוע ,אבל מכבסות היו
מבאסות (כמעט) באותה מידה.
עכשיו הרגשתי כאילו כל חיי השתנו .קצת ניקיונות ,לאסוף את
הדואר ,המון זמן למצוא דירה טובה ,לחסוך כסף ולקבל בחזרה את
כספי הפיקדון שלי.
לא ידעתי מה לעשות עם כל המזל הטוב הזה.
"זמן העבודה שלהם עומד להתארך ",אמר טוני כשלא עניתי.
"לפחות שבועיים והבוס רוצה שהחבר שלי יישאר ויעשה קצת עבודות
גמר .אז את יכולה לעבור לכאן מתי שאת רוצה ויש לך כמעט שלושה
חודשים למצוא לך דירה חדשה".
עוד מזל טוב.
הרמתי אליו מבט וראיתי את עיני השקד האלו .לגמרי עוד מזל טוב.
"אז זה מתאים לך?" שאל.
"לגמרי".
הוא חייך" .מגניב .מתי את רוצה לעבור?"
"בעלי הבית אמרו שהם יתנו בונוס של שבעים וחמישה דולר לכל
מי שיעזוב עד סוף השבוע הבא".
"אז אנחנו מעבירים אותך ביום הפנוי הראשון שלך".
אנחנו מעבירים אותי?
"אמ ...אתה לא צריך לעזור ",אמרתי.
אף על פי שלא ידעתי מי כן .לא רציתי לבקש מלוני .מריה ,שלא
הייתה מתנגדת לעבוד במרץ על תסרוקת נפלאה ,התלהבה פחות
מסחיבת רהיטים ,אבל כדי לעזור לי היא לא הייתה מסרבת ,זה רק לא
היה מוצא חן בעיניה .אבל לוני היה בא איתה בטוח וזה לא בא בחשבון.
הייתה לי ספה נפתחת שהייתה הספה והמיטה שלי ,שידה ,שולחן
צד ,קצת שטויות של מטבח ואמבטיה ובגדים ,ככה שלא צריך היה
משאית הובלות עצומה ויום שלם של סחיבות.
אבל לא יכולתי להעביר הכול לבד.
כשאמרתי מה שאמרתי ,טוני נראה זהיר" .לוני עוזר לך?"
נענעתי בראשי לשלילה" .לא ...אפילו לא סיפרתי להם עדיין שאני
צריכה לעבור".
"אז מי יעזור לך?" טוני לחץ.
