Page 94 - zman
P. 94
| 94קריסטן אשלי
"ביי".
ניתקנו ואני בהיתי בכביש שלפניי ,כל האומץ שהקשר עם קאת' נתן
לי ,החל להתפוגג במהירות ,עכשיו כשכבר לא הייתה על הקו.
לחצתי על הכפתור כדי לפתוח את החלון ,שרבבתי את ראשי
החוצה והסתכלתי אחורה לעבר המגדלור שלי.
רק אז מצאתי את הכוחות להתחיל לנסוע לכיוון העיירה.
למרבה הצער ,עד שהגעתי לעיירה ומצאתי חנייה מחוץ לתחנת
המשטרה ,כל האומץ נטש אותי לגמרי.
לכן מצאתי את עצמי יושבת במכונית השכורה שלי ובוהה בבניין,
מנסה לגייס כוחות לעשות משהו ,כל דבר .לצאת מהמכונית ,להיכנס
פנימה ולבקש לדבר עם שריף יגר .או פשוט לקחת את הטלפון ,את
כרטיס הביקור שלו ,להקיש את המספר שלו ולומר לו ששמעתי שהוא
הגיע למגדלור והייתי רוצה שניפגש לכוס קפה.
לכל הפחות ,אם הוא ידע שאני שם והעימות הזה יהיה מאחוריי,
אוכל סוף־סוף ללכת לחנות או למסעדה בלי לחשוש שיראה אותי.
הבעיה הייתה ,שזה לא היה תמריץ מספיק טוב להתמודד עם
העימות .לא ,נראה שיש בערך חמש מיליון סיבות טובות יותר לדחות
עד אין קץ את העימות.
הייתי עסוקה במחשבה הזאת כשאצבעות נקשו על חלון הצד שלי.
קפצתי בבהלה ובלעתי צעקה.
סובבתי את ראשי וראיתי יד גברית נאה ,שנעלמה ואת מקומה תפסו
פניו הנאות של קורט יגר.
זאת עובדה מצערת שגברים רבים מתבגרים יפה.
וזאת הייתה עובדה עגומה בהחלט שקורט התבגר יפה יותר מכל
גבר שאי פעם הכרתי.
אפילו פטריק ,שהיה נאה בגיל שישים וחמש והצליח לשמור על
המראה הזה גם בשנות השמונים שלו וגם הוריש את מראהו לכל בניו,
לא היה יפה כמו קורט.
ראיתי את זה כבר בתמונות שהבלש הפרטי צילם.
